צריך להיות משוגע לדבר
ההתחלה: "לפני מלחמת ששת הימים עשיתי מילואים בחולתה. בשבת אחת הלכתי לטייל באזור עם חבר, ראינו כוורות ואמרתי לחבר שאולי אחרי שאשתחרר נגדל יחד כוורות. אחרי המלחמה החבר סיפר שהיה דבוראי שנהרג ואפשר לקנות את הכוורות שלו. התחלנו יחד לעסוק בדבוראות, ואחרי כמה שנים התפצלנו".
תקופות מאתגרות: "הכי קשה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים. הייתי מגויס תקופה ארוכה, לא היה מי שיטפל בכוורות. אבא שלי ואשתי עזרו, אבל זה לא אותו דבר. אתה עוזב כוורות בשטח, חוזר ומגלה את הנזקים. בקושי שתי כוורות נשארו חיות".
הסיפוק: "קודם כל, זו האהבה לטבע. נולדתי חקלאי וכנראה 'אחזיר ציוד' ככזה. כשאתה יוצא לשטח ועובד, זה מאתגר כל הזמן. אתה יוצא לאזורי מרעה, רואה את הטבע, את בעלי החיים שבבוקר עוד מתרוצצים בשטח. אתה נהנה מכל זה וגם מהעבודה עצמה. אני נודד עם הכוורות בשטחי המרעה, רץ אחרי הפרחים. צריך להיות משוגע לדבר.
"יש לי גם מטע אבוקדו והדרים, חוץ מהדבורים. אני עדיין עובד בשטח, אבל פחות מבעבר, יותר נמצא בבית הרדייה. אני מחזיק את העסק בשיניים. אולי אחד הנכדים ירצה להמשיך".
ההכנות לחג: "החגים כבר לא מרגשים אותי, אני רגיל לזה, עוסק בענף כל כך הרבה זמן. אבל אני אוהב לפגוש את הלקוחות, לדבר איתם, לשתות איתם כוס קפה. מבחינת ביקוש, יולי-אוגוסט הם חודשים חצי מתים, כולם בחו"ל. ואז בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר הכל מתחיל לרוץ מטורף. כולם באים ומבקשים דבש לאתמול ולא למחר. אני מוכן מבחינת המלאים. מי שצריך, מוזמן להגיע".
לומדים דברים חדשים
אז והיום: "השתנו המון דברים. כשהתחלתי, היו יחסית מעט דבוראים, והיום יש הרבה. בזמנו היו גם המון פרדסים, היה שפע של דבש מהדרים. בשנים האחרונות עקרו למעלה ממחצית הפרדסים, וזה מורגש מאוד גם ביבול".
תקופות מאתגרות: "במלחמת יום הכיפורים הייתי מגויס והדבורים סבלו מההיעדרות שלי. כמו כן, בשנת 1986 נכנס לארץ מזיק בשם ורואה. התחילה התחסלות גבוהה מאוד של מושבות דבורים, מספרן בארץ קטן בצורה דרסטית, וזה כמובן השפיע על היבולים. התחלתי לעשות מחקר בתחום, ובסוף מצאנו דרכים להתמודד עם הבעיה הזאת. המזיק לא נעלם, הוא התפשט בכל העולם וקיים גם היום. כל שנה אנחנו מטפלים בכך בפתרונות שיש לנו".
סוגי הדבש: "יש לנו שני סוגי דבש, הדרים ואקליפטוס. אנחנו מוכרים גם למשווקים וגם ללקוחות פרטיים, שיכולים להגיע בתיאום ולקנות".
ההכנות לחג: "רוב השיווק השנתי של הדבש הוא לקראת ראש השנה. בתקופה הזאת יש ביקוש אדיר, ואנחנו שמחים על כך. כל המשפחה שלנו עסוקה בשיווק בימים האלה".
לעבוד עם דבורים זה ממכר
ההתחלה: "בגיל 14 נחשפתי לדבורים. אני בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל, וחוג אחר הצהריים שם היה בנושא דבורים. שירתי תקופה בשירות החוץ, וב-1976, כשחזרתי לארץ, התחלתי לעסוק בדבוראות עם אבא של אשתי, שיצא באותה תקופה לפנסיה".
סוגי הדבש: "הדבש של המכוורת הוא מפרחי בר. אנחנו מוכרים אותו במרכז המבקרים שלנו".
ההכנות לחג: "לפני כמה שנים התחלנו לעסוק גם באריזות שי, לספק לחברות מארזים עם הדבש שלנו. חגי ישראל מעלים את הרייטינג של הדבש, ואני עסוק בזה עכשיו".
התרעות פיקוד העורף