יש כמובן מרחק עצום בין אישה שאין לה ארנק משלה לבין אישה שמנהלת בנק. אין מקום להשוות בין מצבן. אבל בשני קצות הרצף נמצאת שאלה אחת על עצמאות כלכלית: אילו משאבים עומדים לרשותה של אישה, עד כמה היא שולטת בהם, ואיזה מרחב בחירה הם מאפשרים לה.
כאן נמצא גם החיבור לפמיניזציה של העוני. עוני אינו בעיה של נשים בלבד, אבל לעוני ולחוסר ביטחון כלכלי יש ממד מגדרי. שכר נמוך יותר בממוצע, ריכוז במקצועות מתגמלים פחות, נשיאה בחלק גדול יותר מעבודת הטיפול במשפחה והפסקות בקריירה אינם רק פערים של כאן ועכשיו. הם מצטברים לאורך החיים לפחות חסכונות, פחות נכסים, פחות זכויות פנסיוניות ופחות רשת ביטחון. לכן השאלה מדוע מעט נשים מגיעות לראש הפירמידה קשורה לשאלה רחבה יותר: מה מאפשר לנשים לצבור עצמאות כלכלית לאורך החיים, ומה שוחק אותה.
אנחנו פוגשות את השאלה הזאת בעמותת "רוח נשית" במקום שבו המחיר של היעדר עצמאות כלכלית נעשה מוחשי במיוחד. עבור אישה נפגעת אלימות, כסף יכול להיות חלק ממנגנון השליטה בה. בן זוג יכול לשלוט בחשבון הבנק, ליצור חובות, למנוע ממנה לצאת לעבודה או לפגוע שוב ושוב ביכולת שלה להתמיד בתעסוקה. במצב כזה, היעדר הכנסה עצמאית ורשת ביטחון אינו רק קושי כלכלי. הוא עלול לצמצם את האפשרות לעזוב. כי ההחלטה במקרה שכזה היא בין בחירה בעוני לבין הישארות במערכת יחסים אלימה וכוחנית.
לכן אנחנו ב"רוח נשית" עוסקות בעצמאות כלכלית ותעסוקתית כחלק מהותי מהיציאה מאלימות. חופש אינו מסתיים ביציאה ממערכת יחסים פוגענית. הוא דורש גם יכולת להתפרנס, לנהל כסף, לקבל החלטות ולבנות עתיד שאינו תלוי באדם אחר.
אחרי שנים במערכת הבנקאית, והיום כיו"ר רוח נשית, ברור לי שהאחריות לכך אינה יכולה להיות מוטלת על נשים בלבד. המערכת הפיננסית, המעסיקים והעולם העסקי קובעים בכל יום מי מקבלת אשראי, מי מתקבלת לעבודה, מי מקודמת ומי מקבלת הזדמנות שנייה.הם גם קובעים את תנאי ההעסקה של הורים בכלל ואמהות בפרט לכן יש להם לא רק השפעה על חוסנן הכלכלי של נשים, אלא גם יכולת ממשית לצמצם אי שוויון.
"כסף משלהן" מבקשת בצדק לראות יותר נשים בפסגת הכלכלה. גם אני. אבל אולי השינוי הגדול באמת יתרחש כאשר לא נסתפק בשאלה כמה נשים הגיעו לפסגה, אלא נשאל כמה נשים קיבלו את התנאים שמאפשרים בכלל להתחיל לטפס.
כי הארנק שלא היה לאמה של שלום דנון ולנשים אחרות מזכיר לנו דבר פשוט: לפני שכסף הופך לכוח והשפעה, הוא האפשרות לא לבקש רשות. וזה, בסופו של דבר, פירושה של עצמאות כלכלית.