במטה הסביבתי הכולל את ארגוני הסביבה המובילים אומרים: "אנחנו מתריעים זמן רב על התלות במפעלי ההתפלה והנה אנו מקבלים דוגמא חיה לסיכון הגלום בתלות זו. אפשר רק לשער מה יהיה המחיר במקרה של התקפת סייבר. חייבים לשמור על מקורות המים הטבעיים מי התהום והכנרת. אסור שמקרה הבוחן הזה יישכח, זוהי דוגמא לכך שביטחון המדינה כרוך בביטחון סביבתי". במטה מוסיפים כי שבוע לפני סגירת הרשימות לכנסת זו בדיוק השעה להבטיח ייצוג למועמדים העוסקים בסביבה בכל הרשימות, "זו לא שאלה של ימין או שמאל, ולהתחייב על חקיקת חוק אקלים".
לפעול באופן דחוף לשיקום מערכות הביוב בעזה
פרופ' גילרון מזהיר כי בעיה חמורה יותר נעוצה בקרבת נקודות שאיבה של מי הזנה של מתקני התפלה לנתיבי שיט של מכליות נפט כאשר דליפה משמעותית יכולה להשבית מתקן התפלה עד כמה חודשים: "המקרה הנוכחי רק מדגיש הצורך לתכנן ולהיערך לסיכונים למקור מרכזי של מי השתיה של מדינת ישראל".
מדיניות שגויה ומסוכנת של ישראל
"בעוד שהמדינה משקיעה מיליארדים בהגנה פיזית ובאבטחת סייבר סביב מתקני ההתפלה, ישנה כמעט התעלמות מאיומים קריטיים, ובראשם זיהום ים, בין אם טבעי או מעשה ידי אדם, העלול להשבית את אספקת המים באופן מיידי כפי שאנחנו עדים היום" אומרים בארגון "אדם טבע ודין", שם מתריעים מפני מדיניות שגויה ומסוכנת של מדינת ישראל, הנשענת כיום באופן כמעט בלעדי על מתקני התפלה.
בארגון מוסיפים כי במקביל להסתמכות היתר על ההתפלה, המדינה מזניחה את מאגרי החירום הטבעיים והחשובים ביותר שלה: מי התהום. בארות מי שתייה נסגרות בזו אחר זו עקב זיהומים ללא פעולת שיקום, בעוד שטיוטת תוכנית האב לשיקום האקוויפרים של רשות המים עדיין ממתינה לאישור ממשלתי.
"אדם טבע ודין" דורש מהממשלה לאשר ולתקצב את תכנית האב לשיקום מי התהום והבארות, ואף להגדיל בה את מספר הבארות המיועדות לשיקום תוך קביעת לוחות זמנים מחייבים, להביא לחקיקה ויישום מיידי את החוק למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (חוק התלמ"ת) ולקדם איגום והחדרת מי נגר עילי (מי גשמים ושטפונות) מבוססי תרחישי ייחוס ריאליים. "חוסן המים של ישראל הוא ביטחונה. איננו יכולים להישען על מקור אחד בלבד. אנו דורשים מהממשלה לגוון את מקורות האספקה ולהבטיח את רזרבות החירום של אזרחי ישראל, כי עכשיו זה כבר מאוחר מדי".
"מתקני ההתפלה בישראל מספקים 75% מאספקת המים לערים, ובדרום גם חלק לא מבוטל מאספקת המים לחקלאות" אומרים בעמותת "צלול" ומזהירים כי האירוע ממחיש שוב כמה משק המים השפירים, שמבוסס ברובו על מי התפלה - רגיש לזיהומים ונמצא תחת איום מתמיד: "האירוע שטרם הסתיים הוא קריאת אזהרה למשק המים על התלות העצומה של ישראל במתקני ההתפלה ומלמד שחייבים להיערך לשיבושים בהפקת מים מותפלים מסיבות שונות: פעם זה אירוע זיהום ים מגלישות ביוב או נפט, ובפעם הבאה זה עלול להיות התקפת סייבר או טילים".
ב"צלול" מדגישים כי על רשות המים לשמור על כושר ההפקה של בארות המים באמצעות שיקום קידוחים שנסגר בגלל גילם (רוב הבארות הגיעו לגיל מבוגר ויש לחדשם) או שהזדהמו, לעודד את המגזר העירוני והפרטי לקדוח בפיקוח בארות חדשות ולמנוע זיהומי קרקע שגורמים להשבת בארות. "לא פחות חשוב, על רשות המים והאוצר לפרסם קמפיינים קבועים לחסכון במים בכל המגזרים ובעיקר במגזר העירוני. במדינה שבה האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.8 אחוז בשנה אין מנוס מחיסכון, ולא נאלץ להקים מתקן התפלה חדש בכל שנתיים תוך בזבוז אדיר של אנרגיה ותפיסת שטחי חוף יקרים".
התרעות פיקוד העורף