ברשות המים ובמשרד האנרגיה והתשתיות ציינו הבוקר כי לאחר שהמתקנים פעלו במהלך הלילה, מרביתם הודממו שוב בעקבות העלייה בעכירות מי הים. בהתאם להנחיות משק המים, הרשויות נדרשו לצמצם את פעילות הגינון הציבורי ואת הפעילות החקלאית וכן לפעול לצמצום השימושים הציבוריים במים.
ברשות המים הבהירו כי אספקת המים לבתים נמשכת, ובמקומות שבהם קיימת בעיה נקודתית נעשה טיפול של מרכז ההפעלה של הרשות.
"אנו דואגים להגביר את קצב השאיבה מהקידוחים ומהכינרת וכן אישרנו הפעלה של שני מתקני התפלה נוספים, על מנת להבטיח את אספקת המים", ציין כהן.
עם זאת, קיים חשש כי הפעלת המתקנים למרות עכירות המים עלולה להסב להם נזקים כבדים. בשלב הנוכחי, העדיפות היא להבטיח את המשך אספקת המים הסדירה למשקי הבית.
משרד החקלאות: "אירוע חריג המחייב פעולה מהירה"
באזור רמת הנגב, ובפרט בפתחת ניצנה, מורגשת פגיעה משמעותית. באזור מצויים שטחי גידול נרחבים, ובהם ירקות, חממות ושתילים צעירים, שחלקם תלויים באספקה רציפה ואינם נהנים ממקור חלופי זמין.
לביא אמר: "אנו נמצאים באירוע חריג המחייב פעולה מהירה. עבור החקלאים, מים אינם משאב שניתן לדחות את השימוש בו למועד אחר. בגידולים מסוימים, ובמיוחד בשתילים צעירים, בחממות ובגידולים רגישים, הפסקת השקיה ממושכת עלולה לגרום בתוך זמן קצר לנזק בלתי הפיך.
"המצוקה קשה במיוחד באזור רמת הנגב, ואנו פועלים מול רשות המים ומקורות כדי לתת קדימות למשקים שבהם קיימת סכנה מיידית לגידולים ולבעלי החיים. ככל שהשבתת מתקני ההתפלה תימשך, עלולה להיות לכך השפעה גם על רציפות הייצור והאספקה של תוצרת חקלאית טרייה לקראת חגי תשרי. המטרה שלנו כעת ברורה: למנוע נזק בלתי הפיך לחקלאים ולשמור על רציפות הייצור החקלאי וביטחון המזון של ישראל".
מהדיווחים שהתקבלו במשרד עולה כי השיבושים מורגשים גם במועצות האזוריות חוף אשקלון ושדות נגב, וכן באזור השפלה וההר, בגזר, בבנימין ובמזרח לכיש.
המשרד מעניק במקביל מענה למשקי בעלי חיים שנפגעו. מכלית מים סופקה לרפת בקיבוץ גזר ומכלית נוספת הועברה לרפת במושב מצליח. לרשות המשרד מכליות נוספות הזמינות להפעלה בהתאם לצורך, אך במשרד מדגישים כי מדובר במענה חירום זמני בלבד.
החקלאים דורשים פתרון ופיצוי מיידי
בהתאחדות חקלאי ישראל התריעו כי הפסקת אספקת המים לחקלאות מסכנת את ביטחון המזון של תושבי ישראל ואת פעילותם של מאות משקים חקלאיים, ודרשו מהמדינה פתרון ומתווה פיצויים מיידי.
השניים התריעו כי הפגיעה עלולה לגרום לנזקים כבדים ובלתי הפיכים לגידולים רבים, במיוחד בירקות ובמטעים הנמצאים ימים לפני הקטיף, ולהעמיד מאות משקים חקלאיים, רובם משפחתיים, בסכנה.
"חבל ארץ שלם ובתוכו מאות משקים חקלאיים, רובם משקים משפחתיים, ניצב בפני נזק הולך ומצטבר", ציינו. "עבור החקלאים מדובר לא רק באובדן יבול אלא בפגיעה ישירה במפעל חיים וביכולת להתפרנס ולהמשיך את פעילות המשק".
בהתאחדות הדגישו כי לצד ההבנה לצורך בתיעדוף מי השתייה, לא ניתן להשאיר את החקלאות ללא ודאות וללא מענה. "כל יום ללא אספקת מים סדירה עלול להעמיק את הנזק ולהוביל לאובדן יבול", נטען בפנייה.
לטענתו, השבתת מערכות ההתפלה הובילה למשבר חמור באזור ומעמידה בסכנה גידולים של עשרות חקלאים סמוך לגבול מצרים. "מדובר באיום ממשי על פגיעה בביטחון המזון, יוקר המחיה ואספקת ייצור המזון הטרי בישראל, כמו גם פגיעה בפרנסתם של החקלאים ובעתידו הכלכלי של האזור", אמר.
מבקר המדינה כבר התריע על הסיכונים
האירוע הנוכחי מגיע לאחר שבשנים האחרונות פרסם משרד מבקר המדינה שורה של דוחות שבהם התריע על ההתנהלות סביב מתקני התפלת המים ועל היערכות משק המים לסיכונים שונים.
בדוח משנת 2024, שעסק באסדרה של מתקני התפלת מי ים ובפיקוח עליהם, נמצא כי משנת 2007 ועד סוף 2023 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור נמשכו בין כמה שעות לחמישה ימים, ונגרמו בעקבות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק ושמנים ועכירות.
מהביקורת עלה כי כ-57% מהאירועים שגרמו להפסקת הייצור בשל איכות מי הגלם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, היו אירועי זיהום מיקרוביאלי. כ-29% מכלל האירועים נבעו מזיהום בדלק ובשמנים וכ-14% היו אירועי עכירות במים בשל סערה ורעידת אדמה.
המבקר המליץ למשרד הבריאות לפעול לביצוע סקרים בנושא רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מינים פולשים באופן עיתי, להכין תוכנית להתמודדות עם התופעה ולפקח עליה.
בדוח נוסף משנת 2022, שעסק בהגנת הסייבר אצל ספקי המים המקומיים, נמצא כי חלק מתאגידי המים שנבדקו קיבלו ציון נמוך על רמת מוכנותם למתקפות סייבר, וכי רק חלק מהספקים שנדרשו להתחבר למרכז הקיברנטי לניטור תשתיות של משרד האנרגיה אכן חוברו אליו עד מאי 2022.
מבקר המדינה המליץ לקדם הליכי אסדרה שיחייבו את ספקי המים להפעיל מערכי ניטור, בקרה והגנה מפני אירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת מידע ולעגן את סמכות רשות המים לתת הנחיות בתחום.
בדוח נוסף משנת 2021 העלתה הביקורת כי האגף האחראי על מתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך להשפעות של שינויי האקלים על המתקנים. המבקר המליץ לבחון תרחישים הנוגעים להשפעת שינוי האקלים על הרכב מי הים ואת הצעדים הדרושים לצמצום הסיכונים.
התרעות פיקוד העורף