מהנתונים עולה כי כ-7.828 מיליון מתושבי ישראל הם יהודים ואחרים, המהווים 78.3% מאוכלוסיית הישראלים, וכ-2.173 מיליון הם ערבים – 21.7%. בנוסף, חיים בישראל כ-304 אלף זרים.
מאז ראש השנה אשתקד גדלה אוכלוסיית הישראלים בכ-124 אלף נפש, ושיעור הגידול עמד על 1.2%. במהלך השנה שחלפה נולדו בישראל כ-182 אלף תינוקות ונפטרו כ-50 אלף בני אדם.
57 אלף ישראלים עזבו – ורק 21 אלף חזרו
לשם השוואה, בשנת 2025 יצאו מישראל 69.5 אלף תושבים, לעומת 82.8 אלף בשנת 2024. באותה שנה עלו לישראל 20.9 אלף עולים חדשים, לעומת 31.1 אלף בשנת 2024. מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.51 מיליון עולים.
בסוף שנת 2025 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-10.203 מיליון נפש, מתוכם כ-9.916 מיליון ישראלים וכ-286.7 אלף זרים. שיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית הישראלים עמד אז על 1.1%, בדומה לשנת 2024.
בשנת 2025 נכנסו לישראל גם 121.9 אלף עובדים זרים בעלי רישיון עבודה, לעומת 112.4 אלף בשנת 2024. במקביל, יצאו מהארץ 74.6 אלף עובדים זרים, לעומת 60.9 אלף שנה קודם לכן.
נתון נוסף מלמד על משקלה של ישראל בעולם היהודי: ב-1 בינואר 2026 חיו בעולם כ-15.9 מיליון יהודים, וכ-46% מהם התגוררו בישראל. בקרב היהודים בני 20 ומעלה, 39.6% הגדירו את עצמם לא דתיים או חילונים, 21.8% מסורתיים ולא כל כך דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.
פי שניים מה-OECD: שיעור הפריון בישראל
באותה שנה נרשמו 14,608 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, שיעור של 6.6 פניות לאלף נשים בגילי 15 עד 49. מספר משקי הבית הפרטיים בישראל עמד על כ-3.03 מיליון, ומספר הנפשות הממוצע למשק בית היה 3.17 – לעומת כ-2.5 נפשות בממוצע במדינות ה-OECD.
חיים יותר – אבל עם פחות מיטות ואחיות
ההוצאה הלאומית לבריאות הסתכמה בשנת 2025 ב-156.8 מיליארד שקל, שהם 7.4% מהתמ"ג, לעומת 147 מיליארד שקל ו-7.3% מהתמ"ג בשנת 2024.
למרות העלייה בהוצאה, בהשוואה בינלאומית של ההוצאה השוטפת לנפש ישראל מדורגת במקום ה-28 במדינות ה-OECD, כשהנתון הישראלי דומה לזה של ליטא וצ'ילה.
בשנת 2025 נרשמו בישראל 51,377 פטירות, ושיעור הפטירות הגולמי עמד על 5.2 לאלף תושבים. שיעור תמותת התינוקות היה 2.5 לאלף לידות חי – נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD, שעמד על 4.2.
עוד עולה כי 41% מבני 21 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות. לצד תוחלת החיים הגבוהה, נתוני כוח האדם והתשתיות במערכת הבריאות מציבים את ישראל בתחתית חלק מההשוואות. שיעור המיטות לאשפוז כללי עומד על 1.7 לאלף תושבים, לעומת 3.0 בממוצע במדינות ה-OECD – נתון שמציב את ישראל במקום הרביעי מהסוף.
למרות זאת, 77% מהמשיבים בסקר החברתי העריכו את תפקוד שירותי הבריאות כטוב מאוד או טוב. 71% סבורים כי הטיפול בבתי החולים הכלליים טוב מאוד או טוב, ואילו 24% מעריכים אותו באופן שלילי – ירידה לעומת 31% בשנת 2015.
רק 42% נותנים ציון חיובי למערכת החינוך
על פי תחזית הלמ"ס, מספר התלמידים במערכת החינוך צפוי להגיע לכ-2.72 מיליון בשנת הלימודים 2030/31, לעומת כ-2.58 מיליון בשנת הלימודים 2025/26.
מספר עובדי ההוראה בשנת הלימודים 2025/26 עמד על כ-230.7 אלף, לעומת כ-224.5 אלף שנה קודם לכן – עלייה של 2.7%. היקף שעות ההיעדרות השנתיות של עובדי ההוראה נאמד בכ-10.3 מיליון שעות.
92% מרוצים מהחיים – אבל 15% נפגעו מעבריינות
ההוצאה הממשלתית לרווחה הסתכמה בשנת 2025 ב-256.5 מיליארד שקל, לעומת 236.4 מיליארד שקל בשנת 2024. במחלקות לשירותים חברתיים רשומים כ-1.29 מיליון תושבים.
על פי מרשם האנשים עם מוגבלות, כ-1.384 מיליון בני אדם בישראל מוכרים כאנשים עם מוגבלות. בסקר החברתי הוגדרו 16.7% מבני 20 ומעלה ו-35.4% מבני 65 ומעלה כאנשים עם מוגבלות תפקודית.ב-2023 התגוררו 64.1% ממשקי הבית בדירה בבעלותם, ו-32.8% מהם שילמו משכנתה.
כמה הישראלים מרוצים ממצבם הכלכלי?
על פי הנתונים, שנבדקו לגבי בני 20 ומעלה:
92.2% מרוצים מחייהם (92.6% מהיהודים ו-90.6% מהערבים).
70.2% מרוצים ממצבם הכלכלי (71.6% מהיהודים ו-64.6% מהערבים).
29.4% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי.
7.8% אינם מרוצים כלל ממצבם הכלכלי.
53.8% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות.
29.2% מעריכים שמצבם הכלכלי לא ישתנה בשנים הקרובות.
9.9% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב פחות בשנים הקרובות.
עוד עולה כי 89.1% מבני 20 ומעלה השתמשו באינטרנט בשלושת החודשים שקדמו לסקר. בשנת 2025 הופקו בישראל 44 סרטים, לעומת 37 בשנת 2024, וההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט הסתכמה ב-101.9 מיליארד שקל.
התרעות פיקוד העורף