באופן רשמי וחגיגי, הסתיו אמנם מתחיל רק ב-22 בספטמבר, אך הציפורים והצמחים אינם דבקים בלוח השנה שלנו.
"כמו כן, הטמפרטורות צונחות, מיני חרקים נכנסים לתרדמה או מטילים ביצים ומתים, ויונקים קטנים נכנסים למחילות, כך שהמזון פשוט נעלם מתחת לכסות של קרח ושלג. זו סיבה טובה מספיק לנדוד לאזורים חמימים. גיאוגרפית, אלו אזורים בדרום אירופה, במזרח התיכון ובאפריקה".
מדי שנה עוברות בישראל כחצי מיליארד ציפורים. בנדידת הסתיו הציפורים מגיעות מהצפון – מאירופה, ומהמזרח – מאזור רוסיה ומרכז אסיה, לכיוון אפריקה. מדי לילה חולפים מאות אלפי עופות בשמי ישראל. המדינה ממוקמת על אחד מצירי הנדידה החשובים בעולם לעופות.
"רבים יופתעו לדעת שאת פריחות החצבים הראשונות אפשר כבר לראות אפילו בחודש יולי, כך שהחצב מבשר על בוא הסתיו זמן רב לפני הגעתו בפועל", מסביר ד"ר רותם. "הפריחה שהחלה תימשך עד תחילת נובמבר. לחצב, כמו גם למבשרי סתיו אחרים, 'שעונים ביולוגיים' המגדירים להם מתי לפרוח. חלק ממבשרי הסתיו הם צמחי בצל ופקעת הנמצאים עמוק מתחת לפני הקרקע, כך שלכאורה הם אינם מושפעים מהחום ומהלחות שאנחנו חווים".
"איברי אגירה אלו, בצל במקרה של החצב, צוברים חומרי תשמורת במהלך החורף הקודם ומתזמנים את הפריחה לעונה שבה יש תחרות מועטה מול צמחים אחרים. באופן זה הם יכולים ליהנות מטיפול צמוד של מאביקים כמו דבורים, זבובים ופרפרים, שמתנפלים על הפרחים מלאי הצוף בכל פה – או לשון, במקרה שלהם", מוסיף רותם.
החצבים פורחים ללא עלים. רק עמוד תפרחת עולה מתוך האדמה ופורח בלבן. מי שיעקוב אחר חצב אחד או אחר קבוצת חצבים יוכל לראות שבכל יום פורח דור אחר של פרחים.
"נראה שגם הדבורים יודעות את הסוד הזה. מי שיעקוב אחר דבורים המגיעות לחצב פורח יראה שהן בוחנות את הצמח בתעופה ספירלית מלמטה למעלה ועוקבות אחר הפרחים הבשלים ביותר. עם סיום פריחת החצבים בנובמבר–דצמבר בוקעים העלים, שממלאים בחומרים מזינים את הבצלים שנפחם הצטמצם מאוד במהלך עונת הפריחה. הבצלים המלאים ימתינו בסבלנות לפריחה באוגוסט הבא".