באזורים מסוימים הוא עלול לגרום לבצורת ולחום קיצוני, ובאחרים להצפות, לסערות ולשיבוש עונות הגשמים. עבור החקלאים, המשמעות עלולה להיות אובדן יבולים, מחסור במים ופגיעה בפרנסה.
"הפניות שמגיעות אלינו מלמדות עד כמה העוני בישראל שינה את פניו. כ-60% מהמשפחות שפונות אלינו לקבלת סיוע הן משפחות ששני ההורים בגלאי עבודה, אך ההכנסה אינה מספיקה כדי להבטיח לילדים מזון בריא ומגוון לאורך החודש", מספר כהן, "מדינת ישראל חייבת לטפל בגורמים שמכניסים משפחות למעגל העוני וליצור עבורן מסלול אמיתי ליציאה ממנו".
על בסיס ניתוח של 45 מדינות פגיעות, תוכנית המזון העולמית של האו"ם מעריכה כי התופעה עלולה לדחוף לפחות 49 מיליון בני אדם נוספים לאי-ביטחון תזונתי חריף עד סוף 2027. מספרם הכולל במדינות שנבדקו עשוי לעלות מכ-225 מיליון לכ-274 מיליון, זינוק של כ-22%.
לדבריו, יש חשיבות להיערכות מוקדמת: "אי אפשר למנוע את אל ניניו, אבל אפשר לבנות חקלאות עמידה יותר. ניטור של מצב הקרקע והצמח, ניהול מדויק של מים וחומרי הזנה והתאמת תוכנית הגידול לתחזיות על ידי שימוש בזנים עמידים יותר או בחומרי הזנה המשפרים את עמידות הצמחים, יכולים לצמצם נזקים ולסייע לצמח להתמודד עם תנאים משתנים. המטרה אינה רק לגדל יותר, אלא להבטיח אספקת מזון יציבה ואיכותית גם כאשר מזג האוויר נעשה פחות צפוי".
התרעות פיקוד העורף