בשיחה עם "מעריב" הסביר עו"ד עטיה כי התלונה אינה מופנית רק כלפי יוצרי הסרט, אלא מבקשת לבדוק גם את מי שמסרו להם מידע והתראיינו במסגרת הסרט.
"יש כמה סעיפים שצריך לבדוק", אמר עטיה. "הראשון הוא מסירת ידיעה סודית ללא סמכות. מדובר שם בידיעה - אנחנו לא יודעים אם היא נכונה או שקרית - וצריך לחקור את זה. אם אכן מדובר בידיעה סודית, המשטרה צריכה לבדוק מי מסר אותה ובאילו נסיבות".
לדבריו, אחת העבירות שאותן הוא מבקש לבחון היא מסירת ידיעה סודית ללא סמכות לפי סעיף 113 לחוק העונשין. בנוסף הוא מבקש לבדוק חשד להחזקה או לאיסוף של ידיעה סודית ללא סמכות, ככל שמידע מסוג זה אכן הגיע לידי יוצרי הסרט והוחזק בידיהם.
"התלונה היא לא רק נגד היוצרים, היא גם נגד כל מי שהתראיין", הבהיר עטיה. "אני לא יודע מי קיבל ומי מסר. אני יודע שהמשטרה צריכה לחקור את זה. מישהו קיבל את הידיעה ומישהו מסר אותה. מי ידע? מי מסר? איזו ידיעה הייתה סודית? איזו ידיעה היה אסור למסור ואיזו מותרת? זה תפקידה של המשטרה לבדוק".
עבירה נוספת שאותה מבקש עטיה לבחון היא גילוי בהפרת חובה. לדבריו, "מי שקיבל מידע מתוקף תפקידו ומסר אותו ללא סמכות - עשוי לחול עליו האיסור גם אם הוא כבר סיים את תפקידו".
עטיה סיכם כי מבחינתו יש לבחון שלושה מישורים מרכזיים: "מסירת ידיעה סודית ללא סמכות, החזקה או איסוף של ידיעה סודית ללא סמכות, וגילוי בהפרת חובה. אלה עבירות שונות, ואת הדברים האלה המשטרה צריכה לחקור".
הסרט כולל עדויות של חיילים וקציני מודיעין על פעילות צה"ל במהלך המלחמה ברצועת עזה ומציג טענות בנוגע לאופן הפעלת הכוח, בחירת מטרות והרג אזרחים. בצה"ל דחו את הטענות שהוצגו בסרט.
עטיה מבקש כי ככל שתיפתח חקירה, תיבחן הדרך שבה הגיע המידע לידי יוצרי הסרט, זהות הגורמים שמסרו אותו והשאלה האם מידע שהדין אוסר על מסירתו או פרסומו אכן נחשף.
"פרס בינלאומי לא מעניק חסינות מהחוק הישראלי", מסר עטיה. "אם הכול נעשה כחוק, הבדיקה תקבע זאת. אם נחצו גבולות ונחשף מידע שאסור היה לחשוף, הציבור בישראל זכאי לדעת ומערכת אכיפת החוק חייבת לפעול".
בשלב זה מדובר בתלונה שהוגשה למשטרה ובטענות שמעלה עטיה. אין בהגשת התלונה כשלעצמה כדי לקבוע כי המידע שהופיע בסרט הוא מידע סודי, כי נעברה עבירה או כי מי מהיוצרים או המרואיינים חשוד בביצועה.
התרעות פיקוד העורף