האב עצמו, היה חובש במגן דוד אדום, שהוזעק לתאונה וכשהגיע לשם, התוודע לכך שמדובר בביתו וארוסה. הוא נקרא לצומת אשל הנשיא כדי לקבוע את מותם של שני אנשים. קצין משטרה הרחיק אותו משם אך הוא ברח ורץ על המקום בו שכבו השניים וכשהרים את הסדין שהונח עליהם ראה שמדובר בביתו.. "אין במילים נחמה כדי להקל על הכאב העמוק.
אליאב תואר כילד מצטיין, אדם אהוב ומיוחד שרצה להיות שוטר, שחף תוארה כילדה עם לב רחב, שהפיצה אור סביבה והיתה למשענת. היא אהבה ילדים ותכננה להקים משפחה עם אליאב" כתבה חקלאי בגזר הדין, "מותם הסתמי והמיותר ריסק את משפחותיהם, שמתמודדות עם השכול הנורא ומתקשות להשתקם. אני תקווה שבתום ההליך, בני המשפחות יוכלו להמשיך הלאה בחייהם למרות שהפצע הנורא לא יגליד".
חקלאי תארה בגזר הדין את התאונה הקשה, שהתרחשה בחודש בפברואר לפני שנה, על ציר התנועה מצפון לבאר שבע סמוך לאשל הנשיא: "סוריה עקפה שני רכבים והאיצה למהירות 124 קמ"ש, בכביש שבו מותר לנסוע רק 90 קמ"ש. בשל נסיעתה לנתיב הנגדי, היא התנגשה חזיתית ברכב של בני הזוג. מותם נקבע במקום. במעשיה ובמחדליה היא גרמה למותם בקלות דעת תוך נקיטת סיכון בלתי סביר".
חקלאי ציינה כי סוריה הביעה חרטה וסיפרה במהלך המשפט כי גם היא איבדה ילד בתאונת דרכים: "לו היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, לא הייתי יוצאת מהבית, היא אמרה, היא נהרסה נפשית, ומקווה למות בכל יום. היא לא חפצה במותם, אך העקיפה שביצעה היתה מתוכננת. מדובר בסטיה מרמת ההתנהגות המצופה ממשתמשי הדרך. העובדה שילדיה הקטנים היו עימה ברכב, אין בה כדי להפחית מהאחריות שלה".
עוד נכתב בגזר הדין: 'היא העמידה בסכנות חיים את משתמשי הדרך ואת ילדיה. בית המשפט לא נותר אדיש לטראומה הקשה שחווים בני המשפחה, לצער העמוק ולגעגועים. הנאשמת היא שבחרה לבצע את העקיפה המסוכנת. אין בידי לקבל את את דברי המשפחה שתאונות קורות. זו אינה גזירת גורל'.
הם הגיעו לדיון לבושים בחולצות שעליהם תמונות שני ההרוגים ובקושי יכלו לכבוש את בכיים. חקלאי הסבירה את הנסיבות שהביאו אותה לגזור על סוריה 7 שנות מאסר ואמרה, כי יש לה 8 ילדים וקיים חשש שהם יפגעו. היא הדגישה כי סוריה הודתה במעשה ואף הביעה עליו חרטה.
בתסקיר שירות המבחן של נפגעי התאונה נכתבו דברי שבח על שני ההרוגים. דנינו היתה בת 28 במותה ואביה סיפר, כי הוא היה מחכה כל יום שישי לשיחת הטלפון ממנה שתגיד לו שבת שלום. שחף הותירה במותה הורים,אח ואחות.
אליאב היה בן 23 כשנהרג. השניים היו אמורים להינשא 3 חודשים לאחר התאונה. בני המשפחה סיפרו שהוא היה חרוץ ומלא חיים. שירת בצבא ואחר כך התנדב במשטרה. הוא למד מסחר, הוציא רישיון נהיגה על משאית והתנהל בצורה אחראית ובוגרת. הוא הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.