והוסיפה וטענה כי המדיניות כלפי חמאס בשנים שקדמו למתקפה אפשרה לארגון להתחזק: "איך ניתן להישאר לעובדות חלוטות שהמציא את המדיניות כי צריך לרסק את החמאס ולהחליש את אבו מאזן, עודד את הכנסת הכסף הקטארי והכנסת המיליארדים לישראל, טונות של בטון שהחטופים שלנו קמלו בהם וחלקם לא חזרו. הוא רה"מ, השב"כ התריע וראש הממשלה סירב לחיסולם".
צנגאוקר טענה כי במקום קבלת אחריות מתנהל מאז המתקפה מאבק ציבורי סביב שאלת האשמה והאחריות למחדל: "במקום לקחת אחריות מתנהל כאן קמפיין לבריחת אחריות- כולל שקרים קונספירציות ביזוי ושיסוי נגד צה"ל. הספין החדש? אם רק היו מעירים אותי בזמן. אנחנו מסרבים לספינים. דורשים לדבר על מה שקרה כאן במשך 15 שנים- מחדל השבעה באוקטובר לא התחיל ב-6:29".
לדבריה, יש לבחון גם את המדיניות שננקטה כלפי חמאס לאורך השנים ואת ההתייחסות להתרעות שהתקבלו לפני המתקפה: "מדוע הועברו במשך שנים סכומי כסף אדירים כאשר היה ידוע שחמאס שולט שם, מה נעשה ולא נעשה בעקבות ההתרעות. מדוע נמשכה המדיניות ולמה לא הקשיבו", שאלה צנגאוקר.
בהמשך דרשה מראש הממשלה לספק תשובות לציבור ולמשפחות הנפגעים: "למה התקבלו שוב ושוב החלטות שאפשרו לחמאס להתחזק. רה"מ בנימין נתניהו, אמרת שאחרי המלחמה יגיע הזמן לשאלות הקשות- הזמן הגיע. נציין 3 שנים למחדל וזה הזמן שלנו. יחד עם כל ישראל נגיש לממשלה את החשבון", הבהירה.
בהמשך תקפה מירן את המדיניות הישראלית כלפי חמאס בשנים שקדמו למתקפה, וקשרה בין העברת הכספים הקטאריים לרצועת עזה לבין התחזקות הארגון: "איך נשקים קטארים הגיעו אלינו הביתה? במשך שנים הועברו כספים קטארים לעזה במקום להחלישו, אפשרה לו להיתפס כריבון. המדיניות של ממשלת ישראל שעדיף חיזוק חמאס על פני הכשלתו. כישלון שהופיע בדמות של מחבלים בבית שלי, השקט המדומה הייתה תוכנית הטעיה שממשלת ישראל קנתה", זעקה.
התרעות פיקוד העורף