רב"ט מ': "אנחנו כאן גם כדי לשמור על תושבי העוטף"
הקשר שלו לחיל התחזק גם בעקבות אחיו הגדול, ששירת בחטיבה 7 וממשיך לשרת במילואים מאז 7 באוקטובר. "לראות אותו ממשיך לשרת לאורך כל התקופה הזאת היה משמעותי עבורי, וזה גם נתן לי עוד תחושת חיבור למה שאני עושה היום".
כיום משרת מ' בגדוד 9 של חטיבה 401 ונמצא עם חבריו ברצועת עזה. אף שאינו מגדיר את עצמו כאדם דתי, ליום כיפור יש עבורו מקום מיוחד. בילדותו נהג להעביר את היום עם חבריו, לרכוב על אופניים וליהנות מהשקט ברחובות. בשנים האחרונות החג קיבל מבחינתו אופי משפחתי יותר. "יש משהו ביום הזה שמאפשר לעצור רגע את השגרה, להיות ביחד ולבלות זמן עם המשפחה שלי", אמר.
השנה, במקום להיות בבית באשקלון, הוא יציין את יום כיפור בעזה. מי שיהיו לצדו הם חבריו ליחידה, שאיתם הוא חולק גם את שגרת השירות. "למרות שזה לא המקום שבו דמיינתי שאסגור את החג, יש משהו משמעותי בלדעת שאני נמצא כאן יחד איתם ושאנחנו עושים את מה שצריך", סיפר. "במיוחד כשאתה יודע שאתה נמצא כאן גם בשביל לשמור על תושבי העוטף".
הגעגוע המרכזי שלו יהיה למשפחה ולחברים שנשארו בבית. "אני מתגעגע בעיקר לדברים הפשוטים: להיות בבית, לשבת עם המשפחה, לראות את החברים ולהרגיש את האווירה של יום כיפור ואת החופש שיש בכיפור".
הלוחמת ש': "הגיע התור שלי לשמור ולהגן"
ש' התגייסה באוגוסט 2024 לאיסוף קרבי. לאחר שמונה חודשי הכשרה היא הצטרפה לגדוד 727. כעבור כחצי שנה נבחרה, יחד עם 11 לוחמות נוספות, לקחת חלק בהקמת גדוד האיסוף החדש 909. בהמשך יצאה לקורס כטמ"ם וכיום היא משרתת בצוותים המבצעיים. נותרה לה כחצי שנה עד לשחרור.
תפקידה הוא לאסוף מידע מודיעיני מהשטח במקומות שבהם אין אמצעי תצפית אחרים. "איפה שאין מצלמות, איפה שאין עיניים, שם אנחנו נהיה", הסבירה.
לדבריה, השירות דורש שילוב של יכולת פיזית, חשיבה והיכרות מעמיקה עם האמצעים שעומדים לרשות הלוחמות. "אם זה להסתכל על משהו מסוים ולמצוא את המעבר, אם זו הכוונה או הגנה, ואם זה הידע על השימוש בכלים עצמם".
בביתה של ש' יום כיפור הוא יום קדוש, שמלווה בתפילות, בלבוש לבן ובמפגש משפחתי. לצד המסורת המשותפת, זהו גם זמן לחשבון נפש אישי לקראת השנה החדשה.
השנה היא צפויה להעביר את החג בפעילות בגבול ירדן ואף מתכוונת לצום. לדבריה, ההבדל המרכזי בין החג בבית לבין החג בבסיס יהיה האווירה והעובדה שבמקום לשבת עם משפחתה, היא תמשיך למלא את תפקידה. עם זאת, ש' אינה רואה בשירות במהלך החג ויתור. "אני לא מרגישה שאני מוותרת על משהו, חלילה. להפך, אני שמחה לתת מעצמי. בשביל זה התגייסתי בסוף".
גם בבסיס היא אינה מתכוונת לוותר על מנהגי יום כיפור. היא מתכננת לצום ולמצוא זמן לחשבון נפש, ככל שהפעילות המבצעית תאפשר זאת. "זו תחושת שליחות", אמרה. "אני בצבא כרגע בגבול ירדן. זה תורי לסגור את החג הזה ויש סיבה. גם אם זה אומר שאני עושה שמירות, אני חלק ממשהו שהוא גדול יותר ממה שאני מתארת לעצמי".
אילו הייתה בבית, הייתה בוחרת להעביר את החג לצד משפחתה ובבית הכנסת שבו גדלה, עם נוסח התפילה המוכר לה. לקראת יום כיפור היא ביקשה להעביר מסר לחיילים שכבר משרתים ולמי שעתידים להתגייס. "תמיד תראו לנגד עיניכם את כל החיילים לאורך השנים שהיו בדיוק במקום שלכם, אם זה במלחמת יום הכיפורים ואם זה במלחמה האחרונה", אמרה. "אם לא אותם חיילים שסגרו, המצב היה נראה אחרת לגמרי".
סמל ש': "כשאתה מבין שאתה כיפת הברזל של המשפחה, הבאסה הופכת לדבש"
סמל ש', בן 21 מהר ברכה, משרת בחטיבת כפיר. הוא אחד מרביעייה: לצידו שלוש אחיות שנולדו עמו באותה לידה. לקראת הגיוס הרגיש ש' כי השירות יאפשר לו לשלב בין עולם התורה לבין ההגנה על המדינה. "זו שליחות להגן על עם ישראל בכל הגזרות. זה מה שהתורה מצווה אותנו וזה מה שנעשה", אמר.
יום כיפור בביתו מתחיל בארוחה משפחתית גדולה לפני הצום. לאחר מכן יוצאים בני המשפחה לבית הכנסת, לבושים בלבן, ומתפללים יחד את הפיוטים המוכרים.
השנה יעביר ש' את יום כיפור בלבנון. את תחושת ההחמצה הוא מנסה להפוך להבנה כי כעת הגיע תורו לשמור על משפחתו ועל יתר אזרחי המדינה. "הרב שלי בישיבה אמר לי שזו זכות גדולה להיות בצבא דווקא בחגים ולהגן על עם ישראל", סיפר. "כשאתה מבין שאתה כיפת הברזל של המשפחה שלך ושל העם שלך, זה הופך את הבאסה לדבש".
ש' רואה את השירות בחג כחלק משרשרת שבה כל דור שומר על הדור שקדם לו ועל זה שיבוא אחריו. "עכשיו תורי להיות בצבא בתקופה הזאת, כי גם אני אהיה אבא לילדים, הבן שלי יהיה בצבא ויגן עליי. כל אחד בתורו, ועכשיו תורי". במהלך הצום הוא יתגעגע בעיקר לתפילות המשותפות בבית הכנסת ולארוחה שלפני הצום עם כל בני המשפחה.