מדובר במחוז הראשון בישראל שבו יעוגנו מסדרונות אקולוגיים ברמה הארצית – שהם למעשה הבטחת חיבור ורציפות בין שטחים מוגנים במחוז, ובהם שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, שתאפשר תנועה ומעבר של בעלי חיים וצומח ביניהם. שמירה על חיבורים אלה חיונית לתפקודן ולשרידותן של מערכות אקולוגיות לאורך זמן, במיוחד על רקע גידול האוכלוסייה והפיתוח המואץ בישראל.
המועצה הארצית קיבלה את המלצת ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), לאחר שדנה בהערות הוועדות המחוזיות והגופים השונים. במסגרת הדיון דייקה המועצה את הוראות התוכנית במטרה ליצור שטח פתוח רב-תפקודי, המשלב בין תפקוד אקולוגי לבין המשך פעילות חקלאית וקידום תשתיות בהתאם לצרכים העתידיים של המדינה.
במינהל התכנון מדגישים כי התוכנית תחליף את המסדרונות האקולוגיים שסומנו עד היום כקו סכמטי בתמ"א 35, ותקבע לראשונה שטחים מוגדרים למסדרון אקולוגי ארצי. בכך היא מייצרת מדיניות ארצית אחידה ומעניקה ודאות תכנונית באשר לשטחים הנדרשים לשימור ולשטחים שבהם ניתן לקדם פיתוח.
התוכנית, תיקון מס' 26 לתמ"א 1, נותנת מענה ליונקים גדולים, למינים נודדים ולמיני דגל בעלי חשיבות לאומית, ובהם הצבי הארץ ישראלי, צבי הנגב, הצבוע, היעל והקרקל, הזקוקים למרחב רציף לצורך תנועה, רבייה ומחיה. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אומר: "לצד קידום יחידות דיור, תשתיות והתחדשות עירונית, אנחנו מחויבים לשמור גם על הנכסים הטבעיים של מדינת ישראל. המסדרונות האקולוגיים חיוניים לבעלי החיים ולצומח, אך גם לאיכות החיים ולבריאות הפיזית והנפשית של האדם. מדובר בתוכנית דגל של מינהל התכנון, שממחישה כיצד תכנון נכון מאפשר למדינה להמשיך להתפתח תוך שמירה על השטחים הפתוחים עבור הדורות הבאים".