בימים כתיקונם, עוסק הארגון "MIND Israel" בעיצוב אסטרטגיית חוץ וביטחון. שאיפתו הערכית של הארגון היא קיומה של ישראל כ"מדינת מופת, יהודית, דמוקרטית עוצמתית ומשגשגת", ואנשיו מלווים גופים ביטחוניים ומדיניים ומייעצים למקבלי ההחלטות בכל הקשור לביטחון הלאומי של כולנו.
מסביר ד"ר גולוב: "בדקנו בספרות וראינו שציוויליזציות אינן מחוסלות מבחוץ, הן מתאבדות. אף ציוויליזציה לא נכבשת מבחוץ כשהיא חזקה – תהליכים פנימיים שקורים מפרקים אותה, ולא פעם מה שבא מבחוץ הוא בבחינת המסמר האחרון בארון הקבורה שלה".
"המתכון להרס ציוויליזציה כולל שחיקה בלכידות החברתית, פגיעה באמון במוסדות המדינה, העדפת רווח פוליטי קצר טווח על פני רווח לאומי ארוך טווח וקיבעון תפיסתי שמקשה את ההסתגלות. המתכון הזה צריך להדאיג כל ישראלי. אנחנו מתעסקים בחוץ ובביטחון, אבל התוצאה של האירוע הפנימי שמתרחש לנגד עינינו תהיה שתחומי החוץ והביטחון ייפגעו, ואת זה אנחנו רוצים ומנסים למנוע".
"נעזרנו במומחים מכל התחומים ומכל המגזרים כדי לקבל פרספקטיבה רחבה ככל האפשר", אומר גולוב. "זה הדנ"א שלנו, אנחנו מחפשים הסכמות. מהמחקר עלה בבירור שהגורם שנמצא בבסיס שש הסוגיות האלה הוא אחד – החינוך. השאלה המרכזית שמרחפת מעל הסוגיות האלה היא אם אנחנו לפני קריסה".
"כלומר, ישראל בדרך להיות מעצמה. הקבוצה השנייה אומרת דבר הפוך: ‘תהליך הקריסה כבר החל. אנחנו על סף תהום בגלל משבר זהות. יש אובדן משילות, יש מצב חירום מדיני’. הם טוענים שאנחנו בעצם בתחילתו של תהליך דומינו שסופו קריסה".
"התרגלנו לחשוב שאויבינו מתנפצים על הקיר שאנחנו בונים. ב-7 באוקטובר עם ישראל הבין שאי אפשר לחכות לאויבים שלנו בקיר כי הם מתעצמים מעבר לקיר. צריך לעבור לתפיסת קיר הברזל 2.0, להתחיל לעצב את המציאות שבצד השני של הקיר. הקיר עדיין צריך להיות חזק, אבל אי אפשר להיאחז רק בו".
"מעבר לזה, אנחנו חייבים לעבור מתפיסה של ערכים משותפים לשותפים בעלי ערך. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו הצד השני ידע שהוא תלוי בישראל בטכנולוגיה, בביטחון ובאקדמיה, ועל בסיס זה לבנות מערכת יחסים. אנחנו מגדירים מצפן ביטחוני-מדיני חדש".