המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS ONE, מצביע על ניצול מתוכנן של המרחב, כוח העבודה והמשאבים לאורך השנה. לדברי החוקרים, הממצאים גם מראים כי מתקנים גדולים שנחשפים בחפירות עשויים לספר רק חלק מהסיפור - הפעילות שהותירה את העדות הבולטת ביותר.
הצבע הכי אהוב בממלכת ישראל - הארגמן
תל שקמונה היה אתר תעשייתי קטן ומבוצר בחוף הכרמל, שפעל במאות 8-9 לפנה"ס כמרכז כלכלי חשוב בשליטת ממלכת ישראל. הוא נחשב למפעל הארגמן הגדול ביותר הידוע מתקופת הברזל במרחב הים התיכון.
זיתים בסתיו, בעלי חיים בחורף וטקסטיל באביב
המחקר התמקד בשכבה המתוארכת בקירוב לשנים 790-740 לפנה"ס - תקופת מלכותו של ירבעם השני ושיא הפעילות התעשייתית בתל שקמונה. הוא התבסס על החפירה שנערכה בשנת 2023 ועל דיגום שיטתי של משקעים משני מרחבי עבודה.
הדגימות נבדקו באמצעות קרינת אינפרה אדום, שאפשרה לזהות את הרכב החומרים וסימנים לחשיפה לחום. החוקרים בחנו גם חתכים דקים במיקרוסקופ ומדדו שרידים של צמחים, אפר עץ וגללי בעלי חיים.
באחד המרחבים נמצאו אבן ששימשה לריסוק זיתים וטביעות של זיתים, המעידות על סחיטת זיתים. באותו מקום נמצאו גם שרידים מיקרוסקופיים של גללי בעלי חיים וסימני רמיסה, המעידים כי בתקופה אחרת שימש המרחב כמכלאה. שתי משקולות נול שנמצאו במקומן המקורי מצביעות גם על פעילות הקשורה לטקסטיל.
על בסיס הממצאים גיבשו החוקרים מודל עונתי: סחיטת זיתים בסתיו, החזקת בעלי חיים בחורף ופעילות הקשורה לטקסטיל באביב. ייצור הארגמן השתלב גם הוא במחזור הפעילויות, אך עדיין אי אפשר לקבוע באיזו עונה התקיים. שכבות של גללים שנחתמו באפר מצביעות, לפי החוקרים, על מעבר מתוכנן בין השימושים. הם מעריכים כי האפר שימש לחיטוי, להפחתת ריחות ולשליטה במזיקים לפני שהמרחב חזר לפעילות תעשייתית.
"בחפירה רגילה אנחנו רואים את המתקנים והממצאים הגדולים, אבל בתוך שכבות העפר נשמר לפעמים סיפור מפורט הרבה יותר", אמר ד"ר אוגלובלין-רמירז. לדבריו, העקבות המיקרוסקופיות מאפשרות לשחזר לא רק מה נעשה במבנה, אלא גם כיצד השתנה השימוש בו לאורך הזמן.
פרופ' פריזם הוסיף כי שילוב הממצא הארכאולוגי עם הממצא המיקרו-ארכאולוגי מאפשר להבין טוב יותר את הפעילות הקדומה, וכי ייתכן שדפוס דומה יתגלה גם באתרים אחרים. לדבריו, "התייעלות וניצול מקסימלי של משאבים ומרחב היה גם נחלתן של חברות קדומות, לא פחות מאשר אצלנו".
התרעות פיקוד העורף