היא כל כך נכנסה לאנשים ללב בזכות מי שהייתה ומה שעשתה, הדמות שלה והפנים שלה, שאנשים מרגישים צורך להמשיך את דרכה, לזכרה ולאורה גם היום".
"עמית עשתה רק טוב בחייה, ראתה את האחר, הצילה חיים ופיזרה חיוכים"
בהמשך שיתפה חביבה: "קורים דברים מופלאים של טוב, הצלת חיים, מוזיקה. אפילו פתחו תיכון של בית אקשטיין בפרדס חנה עם ילדים עם קשיים (על שמה). זה כל כך היא כי היא פשוט הייתה אור ענק".
חביבה המשיכה: "היא תמיד אמרה שצריך לראות את האדם השלם ולא רק את הפצע, זה ממש היה המוטו שלה. לפזר חיוכים ולעשות טוב, להגשים חלומות ולחיות את החיים במלואם עם כל מה שיש להם להציע", היא סיפרה בכאב ובתקווה.
"בניגוד לקלישאה הזמן לא עושה את שלו ולא מרפא, הוא רק מגביר את הגעגוע והכאב עם הקושי בחיים בלעדיה. זה הולך ונהיה יותר קשה ככל שחודרת ההבנה שהיא לא חוזרת ולא נראה אותה או נחבק אותה יותר וזה שלומנו".
"יש בהרצאה הרבה כאב וטרגדיה, אבל היא עוסקת בעיקר בחיים ובאור"
היא הוסיפה בתחושה נרגשת כי "אנחנו חיים יום ביומו, כך שמה שנותן לנו משמעות זה להרצות עליה ועל סיפור החיים שלה. זה התחיל איתי ואז עוד אחות הצטרפה ועוד אחת, כעת אנחנו שלוש אחיות מתוך 4 שעושות הרצאות באופן רשמי על עמית. הסיפור דומה אבל כל אחת מביאה את נקודת מבטה והדברים שלה, אז זה דומה ושונה - זה ממלא אותנו ונותן משמעות".
"אנחנו עסוקות בעמית ובלהפיץ את האור שלה וזה קורה, אני שומעת את התגובות של אנשים להרצאות וזה מדהים", אמרה. "יש בהרצאה הרבה כאב וטרגדיה, אבל היא עוסקת בעיקר בחיים ובאור. בסוף יש בה מסר אופטימי של איך לחיות את החיים ולהתייחס למתנה יקרת הערך והחד פעמית שקיבלנו בהשראתה. אנשים מקבלים איזושהי תזכורת כואבת על כמה החיים יקרי ערך וחד פעמיים".
התרעות פיקוד העורף