הוועדה המחוזית אישרה את הפעלתו, אולם העובדים חוששים עתה כי הוועדה הארצית תקבע שאין אפשרות להכניס לעבודה את מאגר 4, והתוצאה של החלטה זו תשליך על עתידם של אלפי מועסקים.
"במשך שנים עברה התוכנית (להפעלת מאגר 4, ר"ש) הליכי תכנון מקיפים. אלו כללו בחינה של ההיבטים המקצועיים, הסביבתיים והתפעוליים. במסגרת ההליך התקבלו דרישות, תנאים והחמרות משמעותיות שהוטמעו בתוכנית, והיא אושרה לאחר בחינה יסודית על ידי הוועדה המחוזית", נאמר במכתב ראשי הערים. יצוין כי מדובר בתוכנית הפעלה שאינה אמורה להיות החלופה העיקרית, ובחברה בוחנים ומקדמים פתרונות נוספים לאיגום החומרים השאריתיים.
"כל מה שאנחנו מבקשים, דורשים ותובעים, שתתקבל החלטה מהירה במועצה, בניגוד למה שהיה עד כה. בריכה 5, שכרגע משרתת אותנו ואת הסביבה, אמורה להתמלא עד אפריל 2027, ולאחר מכן לא תהיה לנו בריכה שתוכל לשמש אותנו. אם לא נתחיל את העבודות מיד על בריכה 4, המפעל ייסגר והנזקים יהיו אדירים", הוא כתב.
"אנחנו נעמוד כחומה בצורה בפני החלטה שעלולה להוביל לסגירת המפעל, וחלילה בהמשך לפיטורינו. המפעל שלנו מפרנס באופן ישיר 1,000 משפחות בנגב, ובמעגלי התעסוקה שסובבים את המפעל – 5,000 משפחות שמתפרנסות ממנו באופן עקיף".
מהחברה להגנת הטבע נמסר כי "אסון נחל אשלים, מהאסונות הסביבתיים הגדולים בתולדות המדינה, היה קריאת אזהרה מהדהדת, לאפשרות של כשל סביבתי קטסטרופלי נוסף. מוסדות התכנון, לא יכולים לאפשר לחברת רותם אמפרט, להמשיך ולהסתמך על תשתיות ישנות ומסוכנות, בייחוד לאור העובדה, שהמפעל התעלם במשך כ - 20 שנה, מהתרעות ואזהרות בנוגע ליציבות המאגרים והסיכון הסביבתי הנשקף מהם, סיכון שלצערנו אכן התממש והביא לאסון אשלים".
עוד הוסיפו: "סגירת הבריכות הישנות והעתקת הפעילות לבריכה חדשה, במיקום בטוח מהבריכות הנוכחיות ובטכנולוגיה מחמירה יותר, הן לא רק דרישה סביבתית – הן חובה מוסרית וציבורית, כדי למנוע את האסון הבא ולשמור על הטבע של הנגב, על חיות הבר שבו, על מטייליו, על תושביו ועל התיירות והכלכלה המקומית, שעלולים להיפגע, אם חלילה יקרה אסון נוסף. לצערנו, למעלה מ - 20 שנה, הנהלת המפעל גוררת רגליים ומסרבת לקדם את הפתרון שיאפשר את פעילות המפעל, תוך שמירה על הסביבה, וגם כעת היא מנסה להימנע מכך".
תגובות ממנהל התכנון, משרד הפנים ומדוברות המפעלים יפורסמו כשיתקבלו.
התרעות פיקוד העורף