המתקן החדש, שכושר הייצור המתוכנן שלו עומד על כ-100 מיליון מ"ק מים בשנה, צפוי לקום דרומית לנהריה, בהתאם לתוכנית תשתית לאומית 90 (תת"ל 90). הוא יוקם בסמוך למתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, הנמצא כיום בשלבי הקמה מתקדמים. עם השלמת שני המתקנים, צפוי כושר הייצור הכולל באתר להגיע לכ-200 מיליון מ"ק בשנה.
מ-800 מיליון ל-1.5 מיליארד מ"ק בשנה
הקמת המתקן היא חלק מתוכנית ארצית להרחבת יכולת ההתפלה בעשורים הקרובים. לצד שני המתקנים בגליל המערבי, התוכנית כוללת גם את שדרוגו והרחבתו של מתקן ההתפלה באשקלון והקמת מתקן חדש בעמק חפר.
עם השלמת הפרויקטים המקודמים, צפוי כושר ההתפלה הכולל של ישראל להגיע לכ-1.5 מיליארד מ"ק בשנה בתחילת עד אמצע העשור הבא, לעומת כ-800 מיליון מ"ק כיום.
הרחבת מערך ההתפלה נועדה לספק מענה לעלייה בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים. בנוסף, פיזור מתקני ההתפלה לאורך החוף והגדלת כושר הייצור אמורים לצמצם את התלות במקורות מים טבעיים, להגביר את הגמישות התפעולית ולחזק את היכולת לשמור על אספקת מים רציפה גם בתקופות משבר.
מכרז בינלאומי והפעלה למשך 25 שנה
פרסום מסמכי המיון המוקדם (PQ) מהווה את תחילתו של ההליך המכרזי לבחירת הזכיין שיתכנן, יממן, יקים, יפעיל ויתחזק את המתקן במשך 25 שנה, במסגרת שותפות ציבורית-פרטית (PPP).
בשלב הראשון ייבחנו קבוצות מישראל ומחו"ל על פי יכולותיהן המקצועיות, ההנדסיות והפיננסיות, וכן ניסיונן בהקמה ובהפעלה של מתקני התפלה ופרויקטים הנדסיים מורכבים. קבוצות שיעמדו בתנאי הסף יוכלו להתקדם לשלב הגשת ההצעות.
את ההליך מובילה ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי ים, הכוללת נציגים ממשרד האוצר, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות וחברת ענבל. בראש הוועדה עומד גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשבת הכללית במשרד האוצר.
התרעות פיקוד העורף