292 אלף אזרחים ותיקים מתגוררים לבדם
על פי הסקר, 34% מבני 65 ומעלה הגדירו את עצמם "מרוצים מאוד" מחייהם, ו-55% נוספים השיבו כי הם "מרוצים". עם זאת, כאשר נשאלו על עתידם, רק 28% העריכו שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות. 40% סברו שחייהם לא ישתנו, 17% העריכו שחייהם יהיו פחות טובים ו-14% נוספים לא ידעו להשיב.
בסוף שנת 2025 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל כ-1.37 מיליון איש, לפי נתוני הלמ"ס. בפילוח לפי מין נמסרו נתונים על כ-730 אלף נשים וכ-587 אלף גברים. כ-46% מהאזרחים הוותיקים בישראל היו בני 75 ומעלה. מבחינת הרכב האוכלוסייה, כ-90% מבני 65 ומעלה היו יהודים ואחרים וכ-10% ערבים.
על פי הסקר החברתי, 34% מבני 65 ומעלה הגדירו את עצמם "מרוצים מאוד" מחייהם, ו-55% נוספים השיבו כי הם "מרוצים". עם זאת, כאשר נשאלו על עתידם, רק 28% העריכו שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות. 40% סברו שחייהם לא ישתנו, 17% העריכו שחייהם יהיו פחות טובים ו-14% נוספים לא ידעו להשיב.
אחד הממצאים הבולטים בנתונים נוגע למבנה משקי הבית ולמצבם המשפחתי של האזרחים הוותיקים. כ-61% מבני 65 ומעלה נשואים וכ-21% אלמנים, אולם קיימים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים. בקרב הגברים בני 65 ומעלה, כ-76% נשואים, כ-12% גרושים, כ-3% רווקים ו-9% אלמנים. לעומת זאת, בקרב הנשים רק 48% נשואות, כ-16% גרושות, כ-5% רווקות וכ-31% אלמנות.
בשנת 2025 התגוררו כ-80% מהגברים בני 65 ומעלה במשק בית עם בת זוגם, כ-448 אלף איש. בקרב הנשים שיעור המתגוררות עם בן זוג היה נמוך יותר ועמד על כ-51%, שהם כ-345 אלף נשים.
עוד עולה מהנתונים כי כ-292 אלף בני 65 ומעלה התגוררו לבדם במשק הבית. שיעור הנשים המתגוררות לבדן היה גבוה מזה של הגברים, 32% לעומת 18%, בהתאמה. בנוסף, כ-37 אלף אזרחים ותיקים התגוררו במשק בית עם אדם אחד נוסף שאינו קרוב משפחתם, לרוב מטפל. הם היוו כ-11% מבני 65 ומעלה המתגוררים במשקי בית לא משפחתיים, לעומת 9% בשנת 2024 ו-10% בשנת 2023.
כמעט אחד מכל חמישה מתקשה לכסות את ההוצאות
מהסקר עולה כי 81% מבני 65 ומעלה מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, ובהן מזון, חשמל והוצאות שוטפות נוספות. מנגד, 18% דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות.
נתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס מצביעים על מצב הדיור של האוכלוסייה המבוגרת. ב-885 אלף דירות ויחידות דיור למגורים בישראל רשום מחזיק בן 65 ומעלה, מתוך כ-3.02 מיליון דירות ויחידות דיור למגורים במדינה.
מתוך הדירות שבהן רשום מחזיק בן 65 ומעלה, 80% נמצאות בבעלות הדיירים, 18.3% בשכירות ו-1.7% בדיור המוגן הפרטי. כ-4% מבני 65 ומעלה, כ-54 אלף איש, התגוררו בשנת 2025 במוסדות. מתוכם, כ-67% התגוררו בבתי אבות ובדיור מוגן, כ-30% במוסדות אשפוז ובהוסטלים וכ-3% במוסדות אחרים.
הביטחון האישי: נשים חוששות יותר לצאת מהבית בחשכה
בנוסף, 14% מבני 65 ומעלה אינם יוצאים מביתם בשעות החשכה, כאשר בקרב הנשים השיעור מגיע ל-18%. גם מידת האמון באנשים אחרים נמוכה יחסית: רק 39% מבני 65 ומעלה סבורים שניתן לבטוח במרבית האנשים, בעוד 56% סבורים שיש להיזהר מהם.
נתונים נוספים מצביעים על אורח החיים של האוכלוסייה המבוגרת. בשנה שקדמה לראיון במסגרת הסקר, 32% מבני 65 ומעלה יצאו לטיול או לנופש בחו"ל, ו-19% השתתפו בפעילות התנדבותית במסגרת פרטית או באמצעות ארגון.
בנוגע לתחושת אפליה, 14% מהאזרחים הוותיקים דיווחו כי חשו אפליה מסיבה כלשהי, בין היתר בשל גילם, מוצאם או דתם. שיעור זה נמוך מזה שנרשם בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר, שעמד על 25%.
תוחלת החיים: הנשים חיות יותר שנים
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2025 עמדה תוחלת החיים בלידה בישראל על 81.4 שנים בקרב גברים ועל 85.9 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים בגיל 65 עמדה באותה שנה על 20.2 שנים נוספות בקרב גברים ועל 23 שנים נוספות בקרב נשים. מספר שנות החיים הבריאות בגיל 65 עמד על 11.7 בקרב גברים ועל 11 בקרב נשים.
נתונים נוספים מצביעים על השתתפות האזרחים הוותיקים בפעילות ספורטיבית ובהשכלה. בשנת 2025 היוו בני 65 ומעלה כ-4.3% מכלל הספורטאים הפעילים בישראל, כאשר שיעור הנשים בקרב הספורטאים הוותיקים עמד על 45.5%.
באותה שנה למדו 1,613 בני 65 ומעלה בקורסים להכשרה מקצועית, שהם 2.2% בלבד מכלל הלומדים בהכשרה מקצועית. במוסדות להשכלה גבוהה בישראל קיבלו 391 בני 65 ומעלה תואר או תעודה אקדמית, לעומת 334 בשנה הקודמת.
יותר מאחד מכל חמישה אזרחים ותיקים משתתף בכוח העבודה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי גם לאחר גיל 65, חלק מהאוכלוסייה ממשיך להשתתף בשוק העבודה. בשנת 2025 השתתפו בכוח העבודה 21.8% מבני 65 ומעלה. שיעור ההשתתפות בקרב הגברים עמד על 29.9%, לעומת 15.8% בקרב הנשים.
בתחום התחבורה, כ-14.4% מכלל המורשים לנהוג בישראל בשנת 2025 היו בני 65 ומעלה, שיעור הגבוה מעט מחלקם באוכלוסייה, שעמד על 12.9%.
הנתון המדאיג בכבישים: כמעט מחצית מהולכי הרגל שנהרגו היו בני 65 ומעלה
בשנת 2025 נפגעו בתאונות דרכים בישראל 1,866 בני 65 ומעלה, שהיוו 13.8% מכלל הנפגעים בתאונות, שיעור הגבוה מעט מחלקם באוכלוסייה.
נתון בולט במיוחד נרשם בקרב הולכי הרגל. במהלך השנה נהרגו בתאונות דרכים 57 הולכי רגל בני 65 ומעלה, שהיוו 45.2% מכלל הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל. מדובר בשיעור הגבוה פי 3.5 מחלקם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה.
האמון במוסדות המדינה: פערים משמעותיים
הסקר החברתי בחן גם את מידת האמון שרוחשים בני 65 ומעלה למוסדות המדינה ולשירותים הציבוריים. מהנתונים עולה כי 35% בלבד נותנים אמון בממשלה, בעוד 48% נותנים אמון במערכת המשפט ו-54% במשטרה. לעומת זאת, 75% מביעים אמון ברשות המקומית של יישוב מגוריהם.
בנוגע למערכת הבריאות, 77% מבני 65 ומעלה מעריכים את תפקודה באופן חיובי, בדומה לשיעור שנרשם בקרב יתר האוכלוסייה. מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי בשנת 2025 היו רשומים במשרד הרווחה כ-201.2 אלף בני 65 ומעלה. ל-90.3% מהרשומים הייתה זכאות מוגדרת.
השימוש באינטרנט מזנק, אבל הפער הדיגיטלי נותר
אחד השינויים הבולטים בעשור האחרון הוא העלייה בשיעור השימוש באינטרנט בקרב האזרחים הוותיקים. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015 השתמשו באינטרנט 49% מבני 65 ומעלה. בשנת 2025 כבר הגיע שיעורם ל-74%. עם זאת, מדובר בשיעור נמוך מזה שנרשם בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר, שעמד על 93%.
בלמ"ס מציינים כי גם בקרב הצעירים נרשמה עלייה בשימוש באינטרנט לאורך השנים, אך היא הייתה מתונה יותר, משום שמרביתם כבר השתמשו ברשת בשנת 2010.
למרות העלייה המשמעותית בשימוש באינטרנט בקרב האוכלוסייה המבוגרת, הנתונים מלמדים כי השימוש בשירותים מקוונים מסוימים עדיין מוגבל. רק 48% מבני 65 ומעלה משתמשים באינטרנט לצורך ביצוע פעולות בנקאיות, ושיעור נמוך עוד יותר, 36%, משתמשים ברשת לקבלת שירותים ממשרדי ממשלה, כגון הורדת טפסים וקבלת אישורים.
נתון נוסף שנבדק נוגע לשליטה בשפה העברית. 66% מבני 65 ומעלה דיווחו כי שליטתם בדיבור בעברית "טובה מאוד", 15% הגדירו את שליטתם "טובה", ואילו 19% דיווחו על שליטה "בינונית", "חלשה" או שאינם מדברים עברית כלל.
ממצאי הסקר מצביעים על עלייה בשימוש באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה, אך גם על כך שהשימוש הגובר ברשת אינו מתורגם בהכרח לניצול השירותים והאפשרויות שהיא מציעה.
התרעות פיקוד העורף