בעוד המערכת הפוליטית מתווכחת על מקומן של המפלגות הערביות בממשלה הבאה, ניתוח חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מצביע על מאמץ גובר של החברה הערבית להתקדם בחינוך ובהשכלה ולהשתלב בכלכלה הישראלית.
לפי הניתוח של פרופ' בן-דוד, הרצון להשתלב בחברה הישראלית אינו תופעה חדשה ואינו מסתכם בתגובה למשבר הפשיעה, אלא משתקף גם במגמות ארוכות טווח בחינוך, בהשכלה ובדמוגרפיה.
מערכת החינוך מפגרת - המשפחות משקיעות מכיסן
רמת החינוך שמדינת ישראל מספקת לתלמידיה דוברי הערבית משתקפת בהישגיהם במבחני פיז"ה 2025: הם נמוכים מהישגי התלמידים בשש מתוך שבע מדינות ערב שהשתתפו במבחנים.
על מנת להתגבר על מה שהמדינה אינה מספקת, משפחות ערביות רבות מעניקות לילדיהן חינוך טוב יותר באמצעות בתי ספר פרטיים, בתי ספר יהודיים בערים מעורבות ושיעורים פרטיים.
נתוני מוסד שורש ממחישים את המשקל הגובר של החינוך בתקציב המשפחתי: חלקן של הוצאות החינוך בהוצאות משקי הבית הערביים עלה מ-3.7% בשנים 2011-2013 ל-4.8% בשנים 2021-2023, גידול של כ-30% בתוך עשור.
לדברי בן-דוד, הנתון ממחיש כיצד משפחות ערביות נאלצות להקדיש חלק גדל ממשאביהן כדי להעניק לילדיהן הזדמנויות שהמערכת הציבורית אינה מצליחה לספק.
שיעור האקדמאיות המוסלמיות זינק כמעט פי חמישה
לצד העלייה בחלקן של הוצאות החינוך, נרשמה התקדמות משמעותית בהשכלה הגבוהה. שיעור הנשים המוסלמיות בעלות תואר אקדמי בגילי העבודה העיקריים, 35-54, עלה מ-4.7% ב-2004 ל-22.9% ב-2024 - כמעט פי חמישה.
בקרב נשים ערביות נוצריות זינק שיעור בעלות התואר מ-16.3% ל-50.3%, כך שאחת מכל שתי נשים בקבוצת גיל זו היא אקדמאית. בקרב נשים דרוזיות עלה השיעור מ-6.7% ל-23.8%. גם בקרב גברים נרשמה עלייה בשיעור בעלי התארים האקדמיים, אם כי מתונה יותר.
לצד העלייה בהשכלה: ירידה בשיעורי הילודה
במקביל לניסיונות לשפר את ההשכלה, משתנים גם דפוסי הילודה. פריון הילודה בקרב נשים מוסלמיות נמצא בירידה מתמשכת של כ-40% בשני העשורים האחרונים. בשנים 2022-2024 הוא עמד על 2.8 ילדים לאישה.
פריון הילודה בקרב נשים דרוזיות נמוך עוד יותר, 1.8, ובקרב נשים ערביות נוצריות הוא 1.6. לשם השוואה, פריון הילודה בקרב נשים יהודיות נע בין 3.7 בקרב נשים דתיות ל-2.3 אצל המסורתיות ו-1.9 בקרב החילוניות.
לדברי פרופ' בן-דוד, הירידה בפריון הילודה היא חלק משינוי חברתי-כלכלי רחב יותר, שבמסגרתו משפחות רבות מקדישות משאבים גדלים לחינוך ולהשכלה.
"הבחירות מציבות בפני ישראל הזדמנות כלכלית - וסכנה להחמצתה"
"הסימנים מעולם לא היו ברורים יותר: האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, והם מוכיחים זאת במעשים", אומר בן-דוד. "ההזדמנות שמזמנות הבחירות האחרונות מתחדדת לנוכח השינויים הדמוגרפיים המהירים. דווקא כאשר עתידה הכלכלי של ישראל תלוי יותר ויותר באיכות ההון האנושי של הדורות הבאים, הוויכוח הפוליטי על שיתוף המפלגות הערביות בממשלה עלול להסיט את תשומת הלב מהאינטרס הלאומי שבהרחבת השתלבותה של החברה הערבית".
השינויים הללו אינם עניין של החברה הערבית בלבד. כמעט רבע מתלמידי כיתות א' בישראל (23%) הם דוברי ערבית, ולכן להתקדמות בהשכלה ולהשתלבות בתעסוקה איכותית עשויה להיות השפעה משמעותית על פריון העבודה ועל צמיחת המשק כולו.
אלא שלצד המגמות החיוביות, החברה הערבית ממשיכה להתמודד עם פערים עמוקים בחינוך ובתשתיות ועם משבר פשיעה חמור, הפוגע בביטחון האישי ובאפשרויות לפיתוח כלכלי.
"למרות הכשלים במערכת החינוך, משפחות ערביות משקיעות חלק גדל מהוצאותיהן בחינוך ילדיהן, ושיעור בעלי ההשכלה האקדמית עולה בחדות", אומר פרופ' בן-דוד ומדגיש: "גם ההצבעה בבחירות האחרונות מעידה על הרצון להשתלב ולהשפיע. דווקא עכשיו, כשהמערכת הפוליטית דנה בהרכבת הממשלה הבאה, יש מי שממשיכים להתייחס לנציגי הציבור הערבי כאל שותפים בלתי לגיטימיים. זהו לא רק עיוורון פוליטי, אלא גם קוצר ראייה כלכלי. לנוכח האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים הניצבים בפני ישראל, דחיקתה של החברה הערבית לשוליים עלולה להוביל להחמצת הזדמנות היסטורית לחיזוק המשק והחברה. המחיר של ההחלטות שיתקבלו כעת ישפיע על כולנו הרבה אחרי שתוקם הממשלה הבאה".
התרעות פיקוד העורף