"זו מכה לא צפויה ויש בה הרבה מאוד נזק"
איילנד התייחס תחילה להסכם הסיוע הביטחוני בין המדינות ולהחלטתו של טראמפ להפסיק אותו עוד לפני מועד סיומו המתוכנן. "לצד זאת, ההסכם הקיים, שנחתם בין מדינות, אמור לפוג בסוף 2028, כלומר עוד שנתיים. היו ציפיות שהוא לא בהכרח יתחדש, בניגוד למה שקרה ל-50 ויותר השנים האחרונות. ההחלטה של טראמפ היא לא רק לא לחדש אותו, אלא להפר את ההסכם במין הוראה חדה מהיום למחר לסוף 2026 - זו מכה לא צפויה ויש בה הרבה מאוד נזק".
בהמשך פירט את ההשלכות התקציביות של הפסקת הסיוע: "בכל קנה מידה, מסך כל תקציב המדינה או התל"ג, זה לא כזה דרמטי. אבל זה ויתור על 12 מיליארד שקל השנה ו-12 מיליארד שקל בשנה הבאה - 24 מיליארד שקל שזה לא מעט. זאת למרות שישראל תמשיך לקנות את אותם מוצרים, כשבמקום שזה יקרה עם 'קופונים' אמריקניים היא תצטרך להוציא כסף ולשלם".
איילנד הסביר כי הפסקת הסיוע אינה מבטלת את התחייבויותיה של ישראל במסגרת עסקאות שכבר נחתמו עם חברות אמריקניות. "אם הזמנת מחברה אמריקנית ייצור מטוסים או תחמושת, זה הסכם שמחייב אותך ואת החברה האמריקנית. האמריקנים אומרים 'זה הסכם בינינו, איך אתה משלם? זו בעיה שלך'. יש לנו אינטרס לא לעצור חלק מהעסקאות האלה באמצע. פתאום 12 מיליארד שקל תוך חודשיים זה לא כסף קטן".
הסיוע האמריקני וההפרדה מהמחלוקות הפוליטיות
בהתייחסו להיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, הסביר איילנד כי מדובר במנגנון שנמשך עשרות שנים, כאשר היקף הסיוע והאפשרות להשתמש בכספים לייצור בישראל השתנו לאורך השנים.
"הסיוע הצבאי האמריקני לישראל התחיל עוד הרבה לפני 73, אבל במספרים קטנים. מאז מלחמת יום הכיפורים וביתר שאת הסכם השלום עם מצרים, הסכומים נעו בין 3 מיליארד דולר ל-3.8 מיליארד דולר. עד ההסכם האחרון של נתניהו ב-2016, ההסכם גם היה יותר טוב כי חלק מהסיוע אפשר היה להמיר לשקלים כדי לייצר בישראל ולא רק נטו בארה"ב".
לדבריו, לאורך השנים הצליחו שתי המדינות לשמור על הסיוע הביטחוני גם בתקופות של מחלוקות מדיניות. "דבר נוסף, במשך שנים היו כל פעם מתחים עם ארה"ב, למשל בתקופת בגין, שמיר ותקופות אחרות, ותמיד ידעו בארה"ב וישראל לעשות הפרדה ברורה. גם כשיש ויכוח פוליטי, הסיוע הביטחוני הוא דבר שנשאר".
"אנחנו נמצאים בבור תקציבי עצום"
איילנד נשאל גם על האפשרות שהפסקת הסיוע האמריקני תעודד את ישראל להגביר את יכולות הייצור הביטחוני העצמי שלה, במיוחד לנוכח הלקחים מאירועי 7 באוקטובר.
"הרציונל יכול היה להישמע יותר טוב, אילולא כל מה שקרה לנו אחרי שבעה באוקטובר, שבמשך שנים שלפני כן תקציב הביטחון בישראל היה בירידה. אמירתו של נתניהו, במושגים שלפני העלויות המטורפות בשנים האחרונות, הייתה הגיונית בפני עצמה".
אלא שלדבריו, מעבר לפגיעה התקציבית, להפסקת הסיוע עלולות להיות השלכות גם על שיתופי פעולה ביטחוניים בעלי חשיבות אסטרטגית. "צריך לזכור שלא רק שאנחנו נמצאים בבור תקציבי עצום היום, עכשיו גם לוקחים לנו 12 מיליארד ש"ח. יש פה היבט אסטרטגי כי בחלק גדול מהכסף ישראל קנתה מטוסים ותחמושת, אבל חלק מהכסף הלך לפרויקטים משותפים בהם דולר אנחנו שמים ודולר האמריקנים היו שמים - והדולר שלנו היה מהסיוע. עשינו פרויקטים משותפים, למשל התקדמות עולם הלייזר בישראל, וכשאתה מפסיק את הפרויקטים הללו אז אתה מפסיק פרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית - כסוג של הבעת חוסר אמון".
"המסר כעת הוא הפוך, ישראל היא נטל, טרדה ומזיקה"
בהמשך הריאיון התייחס איילנד גם להשלכות המדיניות של ההחלטה האמריקנית ולאופן שבו היא עשויה להיתפס בקרב מדינות המזרח התיכון. "במשך עשרות שנים חוצה ממשלים דמוקרטים ורפובליקנים וממשלות בישראל, האמריקנים תמיד ידעו לומר לעצמם ולציבור האמריקני ומדינות אחרות 'שימו לב, ביטחון ישראל הוא אינטרס אמריקני', זה היה המסר".
לדבריו, החלטתו של טראמפ מעבירה כעת מסר שונה בנוגע למעמדה של ישראל בעיני ארצות הברית. "המסר כעת הוא הפוך, ישראל היא נטל, טרדה ומזיקה וגם לא פופולרית. באופן עצמאי אפשר לחיות איתו, אבל הוא מתחבר לדברים אחרים שבעצם אומרים שארה"ב מתרחקת מישראל וזה עוד בתקופת טראמפ".
התרעות פיקוד העורף