"כמה הם מרימים ראש, בום - מבצע. מרימים ראש - מלחמה": הקרב על השוק בעיר הצדיקים

טבעות ב-50 שקל, מצעים ב-70 ומציאות שמחכות לשעת הסגירה: השוק הוותיק בטבריה עדיין מושך קונים, אבל מאחורי הדוכנים מסתתר סיפור על מלחמה, פרנסה וימים שבהם הכול נראה אחרת

בתיה גלעדי צילום: ללא
עקבו אחרינו
שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי
6
גלריה
שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי

אחד מהם מתגעגע דווקא לתקופה שבה שהו בטבריה תושבים שפונו מבתיהם. ״כשהיו כאן המפונים הם בזבזו פה הרבה״, הוא אומר. בשיחות חוזרים הקורונה, המלחמה והחשש מפני מה שעוד עלול להגיע. אחרי כל ניסיון להתאושש, הם מספרים, מגיעה פגיעה נוספת. עכשיו הם עובדים ומקווים, אבל גם שואלים אם תפרוץ שוב מלחמה וכמה העסק ייפגע.

שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי

למשפחה יש גם דוכני פירות וירקות בכניסה לשוק שבעיר התחתית, ולכן אוחיון מכיר את ההבדלים בין שני המקומות. המפונים, לדבריו, חיזקו במיוחד את הפעילות בשוק למטה: ״שם זה יום יום, פה זה פעם בשבוע״.

גם הרכב הסוחרים השתנה. ״פעם השוק הזה היה של ותיקים״, הוא מספר. לדבריו, ההידרדרות שהחלה בקורונה והמשיכה בתקופות הלחימה הביאה לעזיבתם של רבים מהם. להערכתו, נשארו כיום שלושה או ארבעה מהסוחרים הוותיקים, וגם הם צמצמו את פעילותם. לצידם יש תחלופה של אנשים שמגיעים לנסות את מזלם.

שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי

״יש כאלה חבר׳ה צעירים שרוצים לבדוק את השווקים. במצעים, במגבות, בטקסטיל, בפירות, בירקות״, הוא אומר. חלקם נשארים חצי שנה או שנה ופורשים, ואחרים מגיעים במקומם. ״כמה הם מרימים ראש, בום, מבצע. מרימים ראש, מלחמה״.

הקונים, לדברי אוחיון, מגיעים מטבריה וגם מיישובי הסביבה, ובהם המושבה כנרת, ארבל וכפר חיטים. רובם, הוא אומר, בני ארבעים ומעלה. גם בביקור שלי הצעירים היו מעטים יחסית. את הקונים המבוגרים יותר, הוא מסביר, אפשר לפגוש בשעות הבוקר המוקדמות, כשהם מגיעים לבחור את הירקות ועשבי התיבול, לעיתים בליווי המטפלות שלהם.

כיום הפעילות מתחילה בסביבות שמונה עד שמונה וחצי בבוקר ומסתיימת בסביבות שלוש וחצי עד ארבע אחר הצהריים. אוחיון זוכר תקופות אחרות: לפני כעשור, הוא מעריך, יום השוק היה נמשך משש בבוקר ועד עשר בלילה, תחת תאורה.

שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי

למתחם יש גם עבר אחר. חצב מספר כי במקום פעל קולנוע חן, שאותו הוא מתאר כקולנוע הגדול בטבריה, עם כ-900 מקומות. לדבריו, הקולנוע פעל משנות השישים, ובהמשך נסגר. המבנה הפך לימים לישיבה של חסידי קרלין, והשוק מוכר גם בשם ״שוק חן״.

שוק טבריה
שוק טבריה | צילום: בתיה גלעדי

בין הדוכנים, השיחה חוזרת מהר מההיסטוריה אל הקניות של היום ואל הפרנסה. המחירים עדיין מושכים קונים, הסוחרים החדשים בודקים אם כדאי להמשיך להגיע, והוותיקים מחכים להתאוששות. חצב מספר שלקראת הסגירה המחירים יורדים, ואז מגיעים מי שמחכים להזדמנות לקנות בזול עוד יותר.

יפה מכירה היטב את השיטה. היא כבר הייתה כאן בבוקר, אבל מבחינתה יום השוק עוד לא נגמר. שעה לפני הסגירה היא תחזור, בתקווה שהמציאה שחיכתה לה תעלה עכשיו קצת פחות.

תגיות:
טבריה
/
משבר הקורונה
/
מלחמה