מאות בני אדם ליוו היום (שישי) את השחקן אריה אליאס ז"ל למנוחת עולמים בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. בין האמנים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לאליאס היו זאב רווח, ששון גבאי, ששי קשת, יונה אליאן, גבי עמרני, יוסי אלפי, לילית נגר, אורי גבריאל ויעקב בן סירא.
הלוויה הפכה גם למסע במנהרת הזמן לימי ילדותו של אליאס בעיראק, דרך עלייתו לארץ במשאית תמרים, הקושי להתקבל לתאטראות בשל מבטאו, ובהמשך פריצת הדרך הגדולה כשחקן מצטיין ומטביע חותם, בסרטים, הצגות, וסדרות טלוויזיה. במקביל לקריירה העשירה בתחום המשחק התמקד אליאס שנים רבות בפעילות התנדבותית בקרב אסירים בבתי כלא ובמגזר הערבי.
מספר הסיפורים יוסי אלפי אמר: "הכתר שוכב על ידינו. היית שר התרבות והחינוך שלנו. אנחנו מייחלים בינים אלו של הקמת הממשלה לשר תרבות וחינוך כמוך". אלפי הדגיש את תרומתו הייחודית של אליאס לתרבות הישראלית, ונזכר בימים הקשים של יוצאי בבל עם התרבות העשירה, בתקופת הצנע ושנותיה הראשונות של המדינה. אלפי, שגם כתב את הסדרה "שכונת חיים", סיפר שאליאס גילם את הדמות של אביו, שהיה בעל מכולת קטנה בפ"ת: "קראתי לדמות יחזקאל כי זה היה השם העירקאי הכי נפוץ".
השחקן יענקלה בן סירא ספד גם הוא לאליאס: "היה לו חוש הומור בלתי רגיל, שיחקנו יחד בסרט נורית, שם הכירו יונה אליאן וששי קשת. אריה אהב את הבדיחה, איש מצחיק בעל חוכמת חיים, תמיד עם חוש הומור. לא קיבלת פרס ישראל אבל קיבלת את פרס עם ישראל". בן סירא ביקש מהמשתתפים למחוא לאליאס כפיים, ואכן במשך למעלה מדקתיים מחאו, המשתתפים כפיים באקט מרגש, והתקשו להפסיק.
בן משפחה סיפר: "תאטראות ישראל פסלו אותו בשל מבטאו, אבל הוא שיחק בגרמניה, בשפה שלא הבין, ושם קיבלו אותו. למרות זאת הוא תמיד המשיך להילחם לשוויון חברתי".
אחיינו קרא לעיריית גבעתיים לשנות את שמו של 'רחוב המאבק' ל'רחוב המאבק של אריה אליאס'. בת דודה נוספת סיפרה כיצד גדלה כילדה בצילו של אריה: "הוא היה אדם חם, מקסים ועם עיניים טובות ורצון לעזור".
התרעות פיקוד העורף