תיראו איפה אנחנו חיים – בשבוע שעבר בשקט בשקט התאבדה זונה בבית זונות ידוע וגדול.
בחורה אומללה שעבדה בבית זונות ברחוב הירקון 98 בתל אביב. זה בית זונות שידוע שנים על שנים לכל העולם - למשטרה, לעיריית תל אביב, ללקוחות, לתקשורת, כולם יודעים שברחוב הירקון 98 יש בניין קלוף קירות שבתוכו יש שירותי מין בתשלום בכמויות מטורפות.
אחת הבנות שהגיעה לסוף דרכה מבחינה נפשית תלתה את עצמה. הסיפור הזה כמעט שלא זכה בכלל לכותרות בתקשורת, זונה מתאבדת... אם הייתה מתאבדת דוגמנית אז כולם היו מתפלאים מזה אבל זונה, זה סיפור זה? כלב נשך אדם זה סיפור? לא.
בקיצור, הדבר הנורא הוא ששעה, שעתיים אולי שלוש שעות לאחר שהיא התאבדה פינו את הגופה ובית החרושת המשיך לעבוד כאילו לא קרה כלום. לקוחות עלו, לקוחות ירדו, הטלפונים צלצלו, המגבות התחלפו, הכל היה בסדר גמור.
למה במדינת "היאללה" הזאת דבר כזה יכול לקרות? למה באותו רגע לא סגרו את הבניין? למה לא באו המשטרה, הרווחה ואלוהים ואמרו "די, נעצור, אם הגענו למצב שבית זונות כמעט ברישיון". אגב אני קצת התעמקתי בדברים והתברר לי שלא סוגרים את בית הזונות הזה כי הבעלים הצליח להוכיח בבית המשפט שזה לא בית זונות אלא בסך הכל בניין רגיל שבנות שוכרות בו חדרים ועושות בהם כרצונן, שטויות במיץ עגבניות.
התרעות פיקוד העורף