כץ הנחה את המוסד לביטוח לאומי לגבש תיקון לחוק, אשר יקנה לקשישים סיעודיים פטור ממבחן תלות החל מגיל קבוע שטרם נקבע, בהתאם למבחן הכנסות ועל ידי הצגת מסמכים רפואיים בלבד. אף שהתנאים בתיקון לחוק טרם נקבעו, מדובר עדיין בתיקון משמעותי לחוק הקיים המחייב רבבות קשישים לעבור מבדק על ידי עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי, הבוחן יכולות בסיסיות לתפקד בביתם, על מנת להכריע לגבי זכאותם לקצבת סיעוד.
מבחני התלות משקפים את מצב העניינים רק באופן חלקי. במקרים רבים הזקן העומד למבחן מרגיש מושפל להראות אם הוא מצליח ללבוש תחתונים או להתקלח לבד. פעמים רבות, מתוך מניע אנושי בסיסי של כבוד האדם, הקשישים דווקא מתאמצים להראות שהם מסוגלים. אמות המידה של מבחן התלות מוגבלות לתפקודים בסיסיים וחלקיים של הקשיש בתוך ביתו, כמו אכילה, אבל לא בישול. הן גם לא לוקחות בחשבון את התלות הקריטית לעתים שלו בסיוע מחוץ לבית, כמו בקניות.
עו"ד יפעל סולל, היועצת המשפטית של עמותת "כן לזקן", אמרה בשיחה עם "מעריב אונליין": "המצב הוא כזה שמגיל 90 אפשר להסתפק בחוות דעת של רופא גריאטרי ללא מבחן תלות. הבעיה היא שבישראל יש בערך 200 רופאים גריאטריים, ובהשוואה בינלאומית למערב, היו צריכים להיות אלפיים. היכולת לקבל חוות דעת מרופא גריאטרי בטווח זמן סביר אינה קיימת".
עו"ד סולל מבקרת את יוזמת השר במתכונתה הנוכחית: "אין בהנחיה של השר את הגיל המוגדר החדש לביטול מבחני התלות. אני הייתי מציעה לבטל לגמרי את מגבלת הגיל ואת מבחן התלות, שאינו אמת מידה לדבר ורק משפיל את האזרח הזקן. אפשר לשפוט את מצבו של אדם בוועדה, על פי מסמכים רפואיים, ועל פי חוות דעת של רופא מטפל או עובדת סוציאלית צמודה של הרשות המקומית".
במקביל, אישר השר תיקון לחוק שיפחית את תקופת ההמתנה בין קבלת הזכאות לגמלת סעד לבין תחילת קבלת השירות על ידי מטפל סיעודי, על מנת לתקן את העוול הנגרם לקשיש הנזקק לשירותי סעד ונאלץ לעיתים להמתין חודש שלם עד לקבלת עזרה.
התרעות פיקוד העורף