הם הכירו זה את זה לפני למעלה מ־40 שנה, בחיל הים. מאז, אף על פי שהחיים שלחו אותם למסלולים שונים, הם מתחזקים חברות קרובה. “שאול ואני מכירים מחיל הים", אומר צביקה, “הוא היה סגן מפקד בית הספר לחובלים, כשאני הגעתי לקורס חובלים". צבי (צביקה) מרום, איש עסקים, הבעלים והמנכ"ל של חברת טכנולוגיה ישראלית גדולה. שאול חורב, עד לפני חודשים ספורים ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, הגוף הכמוס ביותר במדינה.
חורב יצא לפני שבועות ספורים מתוך האפלה שהקיפה אותו לאורך שמונה שנות הקדנציה שלו בראש הוועדה. מעמדו של יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל מקביל למעמדם של ראשי המוסד והשב"כ. הגוף שהוא עומד בראשו עתיר חשאיות ומסתורין, הוא פוגש את ראש הממשלה בארבע עיניים ובקביעות, הוא שותף פעיל במאמץ הישראלי לטרפד את הגרעין האיראני. לפני התפקיד הזה היה חורב עוזר שר הביטחון לאמצעים מיוחדים, סגן מפקד חיל הים בדרגת תת–אלוף, מפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת הסטי"לים, מפקד בסיס חיל הים בחיפה. חורב הוא חיית ים, בילה יותר זמן על הגלים מאשר על היבשה.
מרום היה קצין צעיר ומצטיין בחיל הים עם אופק קידום מהיר (סיים ראשון קורס קציני ים מתקדם), אבל לא נשאר בצבא. האקדמיה קראה לו והוא נרשם ללימודי רפואה ואלקטרוניקה. גם כאן הצטיין, סיים את לימודי הרפואה, בגר גם באלקטרוניקה והפך להיות ראש החוג לאלקטרוניקה באוניברסיטה הפתוחה. כמו בחיל הים, גם באקדמיה הוא יכול היה לעלות על מסלול הזהב, אבל הוא המשיך הלאה. ב–1992 הקים את באטם (BATM), חברת טכנולוגיה מצליחה המפתחת נתבי תקשורת. הוא היו"ר שלה עד היום וזכה איתה בלא מעט פרסים וכיבודים (“איש הטכנולוגיה של השנה" באירופה, 2001). החברה פעילה בישראל ובעולם ומעסיקה 820 מהנדסים וטכנאים.
בין השנים 1999 ל–2002 עלה מרום לכותרות כששכר לעבודה אצלו איש שיווק מבריק בשם בנימין נתניהו. ביבי היה אז בין הקדנציות, אחרי שהודח מראשות הממשלה ולפני שחזר לפוליטיקה. לדברי מרום, נתניהו למד אצלו להקשיב, ולטוס במחלקת תיירים. התפתחו ביניהם יחסי קרבה וחברות הנמשכים, בעצימות משתנה, עד היום. מרום עונה להגדרה “מקורב" לראש הממשלה נתניהו, זוכה אצלו לאוזן, ראש ודלת פתוחים. נתניהו משתמש במרום לליבון נושאים שונים יחד כשנקודת המוצא היא “מחוץ לקופסת המערכת".
אסדת הגז הישראלית. צילום: אבשלום ששוני
חורב ומרום הם חברים קרובים, אבל הם טיפוסים שונים: מרום מוחצן, קולח, רהוט, פעלתן. חורב סגור, מופנם, חוסך מילים, מדויק מאוד. מרום, המתמרן במגזר העסקי למעלה מ־20 שנה, ניחן בתפיסת עולם רחבה ובלא מעט ציניות. הוא איש עשיר ומצליח שמדגיש כי אינו צריך שום דבר מאף אחד ולא מנסה לרצות איש. לפעמים, אפילו להפך. יש בו בוז מובנה למערכת הפוליטית, לפקידות הממשלתית ולממסד.
חורב חף מציניות, איש ממסד מכופתר, תוצר המערכת, תמים במידה מסוימת, דעתנותו מוצנעת, והוא נותן הרבה כבוד למשרתי ציבור ונבחריו. יחד, הם די משלימים זה את זה. אם למרום יש דלת פתוחה לנתניהו בזכות הקרבה רבת השנים, לחורב יש דלת פתוחה אצל נתניהו מתוקף התפקיד שנשא בעשור האחרון. חוץ מזה, יש להם מטרה משותפת נעלה, שלה הם מקדישים חלק לא קטן מהאנרגיות שלהם בשנים האחרונות. הם מנסים לשכנע את בנימין נתניהו, ודרכו את המדינה, להקים מול חופיה שרשרת של איים מלאכותיים שיאכסנו ויאחסנו חלק ניכר מהתשתיות החיוניות שלה (בעיקר בתחום האנרגיה).
הפרויקט הזה כבר מתוכנן, משורטט ומוכן. כל מה שצריך זה ליישם החלטה שכבר התקבלה. הפרויקט לא אמור לעלות לאוצר המדינה פרוטה. הוא הגיוני, חיוני ואסטרטגי. הוא בוצע בהצלחה במקומות אחרים בעולם. אבל חורב ומרום לא מצליחים להבקיע את חומת הבירוקרטיה הישראלית. “נדרש כאן בן–גוריון", הם אומרים, “ואנחנו מפצירים בך, ביבי. תהיה בן–גוריון. תקבל את ההחלטה".
מרום התחיל לחשוב על האופציה הימית לפני יותר מעשור. “עוד לפני שהתגלו מרבצי הגז", הוא אומר, “אני לא הראשון שהתעסק עם זה. היה ברור לי שהים הוא השדרה האסטרטגית שלנו. גיבשתי משנה סדורה לגבי מה שאפשר לעשות. אמרתי את הדבר הבא: ‘אנחנו צריכים חשמל, אנרגיה, גז, מים. בשביל לשתות חלב, לא צריך פרה. מספיקה כוס חלב. ישראל מדינה צפופה, צרה, התשתיות הללו גוזלות מקום יקר, מערבבות מתקני תשתית פגיעים ומסוכנים עם אוכלוסייה אזרחית. למה שלא נבנה איים מלאכותיים מול החוף, ונמלא אותם באותם מבני תעשייה חיונית, תשתיות אנרגיה, תחנות כוח, אולי אפילו שדה תעופה?
"נעשה את זה בשיטת BOT, שבה היזמים מממנים את הכל, המדינה לא מוציאה שקל, והם מקבלים אחר כך זיכיון הפעלה, בדיוק כמו בכביש 6. נוציא מכרזים, נחלק את זה בין הכוחות השונים, כמו שהכווייתים עשו אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. האמריקאים, הרוסים, הצרפתים, כל מי שיעמוד בתנאים שיבנה אי כזה. נניח שמסוף הגז ותשתיות הגז וההולכה יהיו על אי בניהול ובבעלות של הרוסים. עכשיו בואו נראה מי ינסה לפגוע באי כזה. חיזבאללה? שיתעסק עם פוטין. אנחנו נקבל את הגז, האנרגיה, החשמל, המים, כל מה שאנחנו צריכים, מתוקף חוזה".
מרום: “גדעון רז, תת אלוף שנפטר מאוחר יותר, היה אחד המנועים הגדולים של התוכנית הזו, בצוות אצל שאול. הוא כבר היה חולה מאוד, אבל האמין בתוכנית ועבד עליה עד נשימתו האחרונה ממש. נכתב מסמך מפורט וגובשה תוכנית מסודרת שהוגשה לממשלה. אני אישית נסעתי והסתובבתי על חשבוני בחצי עולם, לראות איך זה עובד במקומות כמו יפן והולנד. ראיתי עמים שהחליטו שהים הוא משענת אסטרטגית וצריך לצאת אליו, וביצעו בהצלחה".
מה הסיבה לכך שזה קורה בעולם? צפיפות או סיבות אחרות?
מרום: “יש הרבה שיקולים. יש בעולם אין ספור פרויקטים כאלה. שיקולים כלכליים, הרחבת המים הכלכליים, צפיפות, כמו באוסקה והונג קונג. אבל בסוף, 80% מהעולם זה ים, אם נרצה או לא. צריך ללמוד לחיות איתו ולהשתמש בו".
“אגב, כשהרוסים התחילו לפרק את הצי הענק שלהם, הם הציעו לנו את אחת הספינות הגרעיניות שלהם, שתעגון מול החוף ותשמש תחנת כוח גרעינית צפה. כך או אחרת, העיקרון נכון: צריך ואפשר להרחיק את כל המתקנים המסוכנים ומתקני התשתית הכבדים והמזהמים מפנים הארץ והאזורים המאוכלסים לאיים מלאכותיים בים. ראש הממשלה מינה אותי לבדוק את זה ולהכין תוכנית, תקצבו אותנו בחמישה מיליון שקל והכפיפו אותי למשרד המדע. אין לי מושג למה למשרד המדע דווקא. אנחנו גיבשנו את התוכנית, המלצנו להתחיל עם אנרגיה, עם הגז למשל".
מה נתניהו רוצה
מרום: “אני שומע שחיל הים מצטייד בספינות גדולות להגנה על אסדות הגז ועל המסופים ועל כל התעשייה הזו. האיים שמוצעים בתוכנית הזו מפשטים מאוד את צורכי ההגנה. אי אפשר להגן על תשתיות כאלה עם אוניות. התוכנית ששאול הכין פשוט מייתרת את כל זה".
חורב: “בניגוד לצביקה, אני לא חושב שהשירות הציבורי כל כך גרוע. אני חושב שפעם התעסקו בפרודוקט, במוצר, ואמרו שרוצים להגיע למטרה מסוימת, היום מתעסקים בפרוסס, בתהליך. יש הרבה מאוד אנשים בלשכת ראש הממשלה, ואני לא רוצה להיכנס לשמות, שיכולים לעצור ולטרפד אותך על כל מיני שטויות. בנושא הוועדה לאנרגיה אטומית קיבלתי גיבוי לאורך כל הדרך מראש הממשלה והצלחתי לעשות דברים, כולל הקמת ועדת ריבלין וההחלטה שלה להכיר בעובדי הכור שחלו, למרות שבית המשפט קבע שאין קשר סיבתי בין המחלה לעבודה. היה לי חשוב שזה יקרה, וזה קרה, ומגיע לנתניהו קרדיט על זה. בנושא האיים, המצב היה שונה".
חורב: “ביבי מאמין גדול במקום החשוב של הים בביטחון ישראל. אני יודע את זה אישית. הוא יבקש מענה לצורכי הביטחון והסיכונים השונים, ויש לנו מענה מפורט ויותר מתוכנית אחת. יש כאן פרויקט דגל של המדינה, צריך לתת דחיפה קלה וזה יקרה. יש באזז חזק במערכת, מדברים על הנושא הזה, דיברו עליו בכנס הקיימות באשדוד, ובכנס חיפה השלישי, ובטכניון, וכולם מבינים שזה חיוני ונכון והגיוני, והכל מתכנס. שמעתי עכשיו את המנכ"לית של עמותת צלול מתחננת שניקח את כל הדברים המסוכנים והמזהמים האלה ונוציא אותם מקו החוף, ונפטור את המדינה מכל זה, הרי אין לנו יותר מדי חוף כאן, והממשלה עשתה עבודה, וביקשה תוכנית, ויש תוכנית, והעסק נעצר מסיבות שאף אחד לא מבין, וזה חבל".
התרעות פיקוד העורף