מספר דרי הרחוב בישראל מעל גיל 18 מגיע לכ-2,300 בני אדם, מתוכם כ-1300 המוכרים ומטופלים על ידי גורמי המשרד, כך על פי נתונים שפורסמו השבוע ע"י משרד הרווחה. אחת האוכלוסיות המאתגרות לטיפול הם דווקא הצעירים מביניהם, שאיבדו אמון בממסד. הלילות הקרים במיוחד הפוקדים את ישראל כבר בתחילת החורף השנה מהווים סכנה של ממש, לעיתים עד כדי סכנת חיים, לאותם צעירים וכך גם לבני נוער קטינים המשוטטים ברחובות ולא מוגדרים חסרי בית, אבל בפועל בורחים מבתים הרוסים והורים לא מתפקדים או אלימים.
מור הרפז, עובדת סוציאלית ומנהלת התכנית "מישהו לרוץ איתו" בעלם, מסבירה: "מבחינתנו חסרי בית הם לא בהכרח צעירים דרי רחוב, שחיים כל הזמן על ספסל בגן ציבורי, אלא צעירים שאין להם בית לפעמים גם במובן הרחב יותר של המילה. שהבית שלהם הוא פוגעני, אלים או מתעלל, מנצל, לא בטוח, לא יציב וקבוע. התכנית לא מתיימרת להוציא מהר ובכח את הצעיר ממצבו אלא מנסה לבנות מחדש את האמון שלו באנשים ובמסגרות. בתפיסה שלנו לכל צעיר כזה מגיעה ארוחה חמה, צרכים בסיסיים, כבוד וחום. ברוב המקומות הממסדיים והעמותות מתנים את העזרה עבורם בגמילה מסמים או בכניסה למסגרת טיפולית מחייבת או אם יש להם רקע פסיכיאטרי ואנחנו עובדים הפוך - אין אצלנו את ההתניה הזאת והמטרה היא לייצר את הרצון החופשי של הצעיר או הצעירה לטפל בעצמם מתוך בניית אמון".
ממחקר משרד הרווחה עולה עוד כי כשליש מדרי הרחוב מעל גיל 18 בישראל מצויים בתל אביב. ערים נוספות המכילות ריכוזים גדולים של דרי רחוב הן חיפה (כ-9%), ירושלים (כ-8%), אשדוד (כ-5%). שר הרווחה, חיים כץ, מסר בעקבות הנתונים כי "נוכח גל הקור המגביר את הפגיעה בדרי הרחוב, הוריתי לחדד את הנהלים ושיטות העבודה מול הרשויות המקומיות. גורמי הרווחה יצאו במהלך השבוע אל הרחובות ויספקו לדרי הרחוב שמיכות, מזון ושתיה חמה ויפנו אותם אל מסגרות הקלט והחירום" והוסיף: "אני סבור כי יש לבחון פיתוח מענים ארוכי טווח לדרי הרחוב והנחתי את הגורמים המקצועיים להגיש הצעות בנושא".
התרעות פיקוד העורף