"כשהגעתי לארץ מאוד רציתי להרגיש ישראלי. רדפתי אחרי כל מה שנראה לי ישראלי: שפה, שם, ציונים בבית ספר. כל מה שישראלי נראה לי מתקדם, משוכלל. לאחרונה גיליתי שככל שאתם הצברים משתכללים, אתם בכלל רוצים להיות בשאנטי, להתחבר לטבע, לחיות בג'ונגלים, לנסוע לסיני, להיזרק באיזו חושה ולישון על קש. בקיצור, להיות כמוני לפני שרציתי להיות כמוכם".
בתחום התעסוקה, הבעיה הקשה היא האבטלה של מי שרכשו השכלה ואינם מועסקים בעבודות ההולמות את השכלתם. לשם כך גובשו כמה תוכניות ממשלתיות לעידוד התעסוקה במקומות עבודה ממשלתיים ובתחום החינוך. המחקרים שהצטברו, יחד עם תיאוריות בנושא רב־תרבותיות וחינוך דמוקרטי,
משני מחקרים שנערכו לאחרונה במכללה עולה כי סטודנטים יוצאי אתיופיה ציינו בחיוב את האקלים החברתי בכל הקשור ליחסים חברתיים עם סטודנטים שאינם יוצאי הקהילה האתיופית. כמו כן, תחושתם הייתה שמתייחסים אליהם באופן שוויוני ומתוך גישה רב־תרבותית. מעורבותם והשתלבותם של
"מסקנות מחקרים אלה היו שמנקודת מבטם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה, אכן קבוצות מיעוט בעלות נראות גבוהה יכולות להשתלב היטב בקמפוס אקדמי. בכך מוסדות להשכלה גבוהה, המאפשרים אקלים רב־תרבותי, מהווים סוכני חברות אפשריים לחינוך לרב־תרבותיות בקרב סטודנטים לתואר ראשון. ציפיות משתתפי המחקר מעידות על מוטיבציה גבוהה לעסוק בחינוך, להיות מנהיגים חינוכיים, להוביל שינויים בבתי הספר שבהם ילמדו ולפעול למען יצירת קבוצת מנהיגות בקהילתם. בנוסף, סברו הסטודנטים כי ירצו בעתיד להמשיך במסלולי השכלה גבוהה".
התרעות פיקוד העורף