לדבריה, בשל העובדה שהמשטרה לא מיהרה לחקור את העדויות המוכמנות והראיות הפורנזיות בזמן שזדורוב דיבר עליהן בחקירה, צריך לפתוח מחדש את התיק. "אני דורשת זאת בתוקף", אמרה. "התיק הזה יהיה חייב להיפתח. לא יכול להיות שבפסק דין שאתם (המשטרה ובית המשפט) אומרים שיש רוצח, אתם אומרים: 'לא יכולנו להגיע לכלל החומר', מה זאת אומרת? הרי לא הגעתם בכלל לחומר. הגעתם רק למה שרציתם".
אמרה של תאיר ז"ל התייחסה גם לשיטות החקירה של המשטרה ולדבריו של זדורוב, לפיהם הודאתו בפני המדובב המשטרתי ניתנה תחת לחץ: "זו מדינה שמתנהלת כמו חכמי חלם. היא לוקחת רוצח - כמו המדובב, שמנסה לעשות קופה עם הכסף של כולנו. היא עושה איתם עסקאות של כסף, סוגרת איתם תנאים, והאבסורד הוא שהאמת שלו יותר נחשבת מכל אמת".
ראדה אמנם לא אמרה כי היא מאמינה לזדורוב, אך מבהירה כי איבדה לחלוטין את האמון במשטרה ובמערכת המשפט גם יחד. "התעקשתי להיות בכל דיון, גם אם הוא היה קשה, היה בי אמון מלא", אמרה. "גם אם איבדתי אמון במשטרה, היה לי בבית המשפט. אבל אז אני רואה שאחרי כמעט שנתיים, ההתנהלות היא כאילו שפסק הדין כבר קיים מלכתחילה".
גם בית המשפט המחוזי בנצרת, שהרשיע את זדורוב פעמיים, ספג ביקורת מהאם השכולה משום שפסל בשיטתיות ובאופן לא ראוי ראיות, לדבריה, חדשות שהובאו בעניין הרצח מסיבות שונות. "כשבא הסנגור והביא ראייה כנגד, לא נתנו לו לדבר אפילו חמש דקות", הסבירה. "מבחינתי אלו לא משפטים שווים והוגנים".
ראדה אמרה כי תמשיך להיאבק כדי שתיק החקירה ייפתח מחדש: "הראיות האמיתיות לא נבדקו, והן נמצאות בתיק", טענה. "שאף אחד לא יגיד שאחרי עשר שנים אי אפשר לבדוק אותן. העדים האמיתיים שלא נחקרו עד כה, יבואו ויעלו על דוכן העדים וייחקרו כדין".
התרעות פיקוד העורף