פורסם מדד איכות החיים בארץ – האם טוב לחיות בישראל?

את המסמך המקיף, באורך של 240 עמודים, כתבו למעלה מ-200 מומחים ממשרדי הממשלה וחוקרים בכירים אחרים במגזר הציבורי ולניהול הפרויקט שותפים המועצה הישראלית לכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, הביטוח הלאומי, בנק ישראל ואחרים. במהלך העבודה עליו לא נפקד גם מקומו של הציבור והלמ"ס ניהלה במקביל תהליך של היוועצות עם אזרחים מן השורה באמצעות שאלון מקוון בסדנאות לקהלי יעד שהוגדרו מראש ובאמצעות אתר אינטרנט. הדוח מיועד למקבלי החלטות בכל הדרגים בממשלת ישראל כדי לסייע לתהליכי קבלת החלטות שתכליתם שיפור איכות החיים של תושבי ישראל ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא וכמובן, לאזרחי המדינה.

86% מהישראלים מרוצים מחייהם – 31% מרוצים מאוד ו-55% מרוצים. צעירים בני 44-20 מרוצים מחייהם יותר, 88% מהם, מאשר המבוגרים בני 65 ומעלה – 82%. יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים - 89% לעומת 73%, בהתאמה. מדובר על בני 20 ומעלה נכון ל-2013. רק לשם השוואה, בקרב המדינות המפותחות עומדת שביעות הרצון מהחיים בישראל במקום יחסית גבוה. רק במדינות סקנדינביה, בקנדה, אוסטרליה, הולנד ושוויץ אנשים מרוצים יותר. 66% חשים שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם לעתים קרובות ו-27% מצליחים מדי פעם. מדובר על 67% מבני 20 עד 64 לעומת 58% מבני ה-65 ומעלה.

אחוז המועסקים במשק מכלל האזרחים הבגירים בישראל גבוה וב-2013 עמד על 59.7%, גבוה ממוצע מדינות ה-OECD. כשלשם השוואה, מדינות סקנדיביה מובילות את המדד עם שיעור תעסוקה של כ-70% וסוגרות את הרשימה בין המדינות המפותחות ספרד, איטליה ויוון עם כ-40% תעסוקה בלבד. ישראל עוקפת מעט בשיעורי אחוז המועסקים אפילו את ארצות הברית ובריטניה. אבל עיון מעמיק בנתון המחמיא הזה מגלה תמונה בעייתית למדי.

הפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים רק הולך וגדל לאורך השנים, מ־14.4% פער לטובת היהודים בשנת 2000 ל־21.6% פער בשנת 2014.

אחוז המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון עלה מ3.6% ב-2000 ל5.9% ב-2004 ולאחר מכן ירד ל-3.1% ב-2014. שיעורם חושב כאחוז השכירים שעבדו פחות מ-35 שעות בשבוע, חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת, אך לא מצאו. בקרב נשים ערביות המספר גבוה באופן ניכר לעומת השיעור המקביל בקרב כל קבוצות האוכלוסייה. מעבר למועסקים במשרות חלקיות שלא מרצון, ניתן ללמוד על אי הביטחון התעסוקתי של שוק העבודה והתנודתיות בו ביתר שאת מהנתון הבא: בשנת 2014 עמד שיעור האבטלה הממושכת בקרב כלל האוכלוסייה על 24% בהשוואה ל-28.6% בשנת 2000. מדובר באחוז הבלתי מועסקים שחיפשו עבודה מעל שישה חודשים.

המדד בדק את תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה. הוא העלה כי בקרב בני 20 ומעלה תושבי הערים, הממוצע ב-2014 עומד על 73% שחשים ביטחון. בהשוואה למדינות אירופה במדד הזה ב-2012, ישראל עומדת על הממוצע, מעל בריטניה וצרפת. בתל אביב תחושת הביטחון אפילו גבוהה יותר - 75%. בירושלים היא נמוכה יותר ומגיעה ל-66%. השיעור הגבוה ביותר של החשים ביטחון נמצא בראשון לציון 78%, והנמוך ביותר באשדוד 61%. בקרב נשים מגיל 20 ומעלה הממוצע של תחושת הביטחון עומד על 63% בלבד בעוד אצל הגברים הנתון עומד על 84%.

שיעור ההרוגים בפעולות איבה בשנת 2014 היה 0.3 ל-100,000 תושבים. זהו שיעור ההרוגים הגבוה ביותר מאז 2008. שיעור הפצועים בפעולות איבה בשנת 2014 היה 6.6 ל-100,000 תושבים, גבוה יחסית לשנת 2013, אך לא בין הגבוהים מאז שנת 2000. בשנת 2013 אירעו 249 פעולות איבה - מספר פעולות האיבה הגבוה ביותר מאז שנת 2001.

שיעור הנפגעים מהטרדה מינית בקרב בני 20 ומעלה עמד ב-2014 על 0.5% מכלל הגברים ועל 3.1% מכלל הנשים. אבל כשבודקים רק את שכבת הגיל 20-34 מדובר על 1.2% מהגברים ועל 6.8% מהנשים. 3.3% מבני 20 ומעלה נפגעו מאלימות או מאיום באלימות.

80% מהאוכלוסייה בני 20 ומעלה דיווחו כי מצב בריאותם "טוב מאוד" ו"טוב". דירוג זה שם את ישראל בפער חיובי גדול ממדינות ה-OECD שעומד על ממוצע של 69.2%. קרוב למחצית האוכלוסייה, 46% דיווחו כי מצב הבריאות "טוב מאוד", ו-34% מהאוכלוסייה דיווחו על מצב בריאות "טוב". משנת 2007 יש עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם טוב מאוד - מ-42% ל-53% בשנת 2012.

המדד בוחן את הצריכה הכוללת של משקי הבית ומוצא כי הצריכה האינדיבידואלית לנפש במחירים קבועים עלתה בשנת 2014 ב־1.4% לעומת השנה הקודמת, והיא הגיעה לרמה גבוהה ב־121% ביחס לשנת 2000. מדובר בעלייה של 34.3 אלף שקלים לנפש בצריכה האינדיבידואלית במחירים שוטפים מאז תחילת העשור הקודם. בשנת 2013 ההכנסה הכספית השנתית הממוצעת נטו לנפש הייתה 91,604 שקלים והיא עלתה ב-5% לעומת השנה הקודמת, במחירי 2013.

53% מבני 20 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי נכון ל-2013, כש-8% מרוצים מאוד. גברים מרוצים ממצבם הכלכלי יותר מנשים (55% לעומת 51%).

ועם זאת, הדוח מזכיר כי במדד אי השוויון של המדינות המפותחות בסעיף ההכנסה הפנויה לנפש, ישראל היא בין חמש המדינות הכי לא שוויוניות כך שהממוצע של שביעות הרצון מהמצב הכלכלי לא משקף נכונה את הפערים החברתיים העצומים בין מגזרים שונים בחברה, בין פריפריה חברתית לערים מבוססות ובין שכבות סוציו-אקונומיות שונות. גם בהשוואה בינלאומית של ההכנסה הלאומית הפנויה לנפש, לפי כוח הקנייה, ישראל נמוכה ב-15% מהממוצע במדינות המפותחות נכון ל-2012.

בעשור וחצי שחלף עלה שיעור בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בישראל מ-44% מהישראלים ל-54.1%. אבל במגזר הערבי מדובר על 33.2% בלבד, לעומת 59.6% מהיהודים נכון ל-2014. הנשים משכילות יותר – ב-2001 הפער לטובתן בקרב בעלי השכלה על תיכונית עמד על 7.4% יותר מהגברים. ב-2014 הפער צמח כבר ל-17.8% לטובת הנשים.