בצאתה מוועדת השחרורים סיפרה מור כי "אתי היתה בהלם במהלך ועדת השחרורים, היא כמעט ולא דיברה. היא מנסה לעכל את זה שהיא יוצאת היום הביתה אחרי 14.5 שנים".
לדבריה, "זה התיק הכי חשוב שהיה לי במהלך הקריירה שלי. היה פה מאבק משפטי ארוך, כבר מ-2013 אנחנו מנהלים את הדבר הזה. מאוד קשה, מייגע, אני מייצגת אסירים המון שנים, מעולם לא נתקלתי בקושי כל כך גדול לשחרר אסיר שהנתונים הם כל כך חיוביים, ההרגשה שלי היתה שאם אני מחליפה את השם שלה בשם אחר, היא תוכל ללכת הרבה יותר מהר הביתה".
"ההד הגדול שהפרשה הזאת עשה השפיע", אמרה. "אנחנו לא חולקים על כך שזה היה פשע חמור, אני חושבת שהיה צריך לבחון את הנתונים עצמם. אני שמחה שאחרי הרבה שנים הגענו להסכמה. המאבק הזה היה מאוד ארוך, והיה מיותר מאוד. יכול להיות שכן, שנעשה לה עוול, בגלל הקשיים שנוצרו מהתיק עצמו. היא היתה צריכה להשתחרר לפני שנתיים".
עורכת הדין התייחסה גם לקראת המשך הדיונים של הוועדה, הן של השופט דן כהן והן של הנשיא משה קצב: "אני סומכת על הוועדה, גם לגבי השניים האחרים. ההחלטות שניתנות שם לא מתקבלות בקלות. האסירים עוברים חוות דעת טיפוליות, פסיכולוגיות, הם נבדקים לאורך הרבה זמן. הם עובדים לפי החוק. אין פה שום הנחה.
אחייניתה, נואל מקסימוב, אמרה כי "אנחנו כמשפחה מחכים לה. נעזור לה להסתגל. נעשה לה עוול". היא התייחסה לעובדה שסבתה, אמה של אלון, נפטרה לפני שבוע וחצי, ולא הספיקה לראות את בתה יוצאת לחופשי. "זה היה צריך לקרות לפני הרבה זמן", אמרה נואל, "אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם".
על מה שצפוי לדודתה אמרה נואל, כי "אני חושבת שעד עכשיו היא בהלם. צריך לתת לה זמן לעכל. זה כמו לעבור דירה".
מקסימוב גם התייחסה לשאלה האם ישחררו את אביה, עופר מקסימוב, שקיבל מאחותו את הכסף כדי לממן את ההימורים שלו. "אני מאמינה שישחררו אותו. הוא עובר תהליך שיקום ארוך מאד. אני מקווה שהשחרור של אתי יסייע גם לו". אתמול אמרה כי "לא נשאר לו עוד הרבה זמן בכלא. הוא עתיד לעמוד בפני ועדת השחרורים בקרוב".
התרעות פיקוד העורף