המחקר המשותף נערך ביוזמת שתי הממשלות בין השנים 2010 ל־2015, ומשרדי החינוך הישראלי והגרמני החליטו כי יחידות הלימוד הללו יילמדו בחטיבות העליונות. בין היתר עלה כי בספרי לימוד בגרמניה אין התייחסות לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית חזקה יחידה במזרח התיכון, מדינה רב־תרבותית שקלטה אוכלוסיות עולים מכל העולם. בחלק מהספרים ישראל מוצגת כמדינה חקלאית שהובילה פיתוחים בתחום ההשקיה (טפטפות) ובפיתוח אזורים צחיחים, אולם אין התייחסות לנושאים עדכניים כמו למשל תעשיית ההייטק ופיתוחים כמו הדיסק און קי.
מנגד טוענים החוקרים הגרמנים כי אף שגרמניה העכשווית מוצגת בספרי הלימוד הישראליים באור חיובי כמדינה מפותחת, דמוקרטית ופלורליסטית, היא מוזכרת לרוב בהקשר של השואה. לפיכך הוחלט לפתח חומרי לימוד משותפים שיעסקו בנושאים אקטואליים הרלוונטיים לשתי המדינות. הנושא שנבחר הוא הגירה ועלייה בישראל ובגרמניה מתחילת המאה ה־20, וכן זכויות, זהויות וחקיקה בנושאי הגירה.
יחידות הלימוד שיפותחו יהיו אינטראקטיביות ועתירות מדיה, וישולבו בהן סיפורים אישיים של נערים ודיוקנאות, וזאת כדי לקרב את הנושאים הללו לעולמם של התלמידים.
בישראל תוצע היחידה לתלמידי כיתות י', במסגרת ההשכלה הכללית הנלמדת כחלק מחובת הלמידה. בתי הספר יוכלו לבחור נושא ממגוון רחב של נושאים.
פיתוח יחידות הלימוד נעשה על ידי מומחים מהמזכירות הפדגוגית, אנשי אקדמיה ובשיתוף מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
"פיתוח חומרי הלימוד המשותפים הוא הזדמנות חשובה לישראל להציג היבטים של מדינה דמוקרטית, מפותחת ורב-תרבותית", אומרת דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית, "נקווה שהמיזם יוביל למיזמים עם מדינות נוספות".
שר החינוך נפתלי בנט אמר: "שיפור הדימוי של ישראל בזירה הבינלאומית תלוי בהצגתה בצורה הראויה לה כמדינה דמוקרטית וחזקה במזרח התיכון. ההסברה הטובה ביותר היא חשיפת העולם למדינת ישראל כפי שהיא באמת, ולא בצורה מגמתית ושלילית על ידי ה-BDS. תוכניות הלימוד המשותפות לישראל וגרמניה נלחמות בסטריאוטיפים ובדעות קדומות שקיימות בין שתי המדינות".
התרעות פיקוד העורף