"מבין בעלי האישורים לא היו מחבלים בגל האחרון ונראה לי אפילו בעשור האחרון. אנו עושים מאמץ רב לסגור את הפרצות בגדר, אך יש עדיין כמאה ק"מ ללא גדר ביטחונית. שני חלקים חסרים תוקצבו ב 260 מיליון שקלים עבור אזור תרקומיא וירושלים – וכבר החלו שם בעבודות, אך עדיין נותרו פרצות באזור בתיר ובגוש עציון", ציין הרמטכ"ל.
הוא הוסיף כי "צריך ליצור איזון בין צרכי המשק והפלסטינים לבין דרישות הביטחון. בגבול ישראל-לבנון נתפסו 14 מסתננים בשנים האחרונות וזו הדוגמא שיש ללמוד ממנה". הוא קרא לשפר את הליכי קבלת אישורי העבודה והקלת נוחות המעבר, ומנגד - ענישה מחמירה כנגד המעסיקים, המלינים והמסיעים של השב"חים.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי ללא תקציב מאושר ומוגדר להשלמת הגדר הביטחונית – אין עדיין מלחמה אמתית במיגור התופעה. לדבריה, "בגל הטרור הפוקד אותנו השב"חים הם פעמים רבות המחבלים. נכון לחודש מרץ - 44% מהמפגעים בגבולות הקו הירוק היו שב"חים. מאידך - במקרים רבים השב"חים מסתננים מפני שאין להם אפשרות לעבוד אחרת, וגם קבלת רישיון עבודה היא תהליך קשה וסבוך". היא התריעה כי אי-אכיפה של העסקה עם רישיון ברמת המעסיקים היא זרז נוסף לתופעת השב"חים.
נציג מבקר המדינה, תא"ל (מיל.) יוסי ביינהורן, הוסיף כי לפני שש שנים התגלו בבדיקת המבקר, שורת ליקויים במעברים, ריבוי-סמכויות, מחסור בהנחיות מקצועיות, מחסור בכוח-אדם, ובעיות בניהול ובקרה של מורשי-מעבר. הוא ציין כי רוב הליקויים טרם תוקנו.
התרעות פיקוד העורף