יושב ראש הוועדה הסביר כי "גם במקומות שהמשרד נקט בפעולות המחויבות לפי נהלים יש לנו מציאות של בנות שלא לומדות במסגרת חינוכית עד ליום זה, מכמה סיבות: מוסדות סוררים, רשויות שלא שיבצו, הורים שלא מקובלת עליהם החלטת הוועדה של הרשות המקומית או ועדת ערר. זה מגוון אבל לרוב החלק העיקרי זה סירוב המוסד".
ראש מחוז ירושלים במשרד החינוך, יצחק זהבי ציין כי "אנחנו כמחוז חרדי נערכנו לנושא שיבוץ תלמידים בצורה מסודרת ומאורגנת. זה אתגר גדול מאוד, זו עבודה קשה לילות כימים, עסקנו סביב השעון בנושא זה. טיפלנו בלמעלה מ-300 מקרים". זהבי הוסיף כי על פי החוק, האחריות על שיבוץ התלמידים בבתי הספר מוטלת על הרשות המקומית. "נמשיך לקיים את המדיניות הנוקשה של אפס קבלה של מצב של אפליה של בנות, בוודאי על רקע עדתי. לא ניתן לאף סמינר לפסול תלמידות על רקע של אפליה גזעית", כמו כן, שיתף כי המחוז יעבוד על שיפור תהליכי ההרשמה כדי למנוע הישנות מקרים כאלה או צמצומם בשנת הלימודים הבאה.
במשרד החינוך גיבשו מדרג של סנקציות שיוטל על מוסד חינוך שיסרב שתלמידים ילמדו אצלו על אף ששובצו על ידי הרשות המקומית. השלב הראשוני הוא עצירת התקציב באופן מיידי ובשלב השני תישקל המשך העסקת מנהל המוסד וסגירת המוסד. לדברי מנהל מחוז ירושלים, צעד זה הוביל למציאת פתרון בשני מוסדות חינוך מתוך שישה שלא קיבלו תלמידות השנה.
חבר הכנסת מרגי הדגיש במהלך הדיון כי למשרד החינוך "חסרים כלים נוספים להתמודדות. הדיון הוא לא כדי לחנך אותם, הדיון הוא שמקסימום ביום ראשון כל הבנות חוזרות לספסל הלימודים, זה תפקידו של המשרד".
עורך דין מטעם משרד החינוך, המלווה את המחוז החרדי, הסביר על סל הכלים שיש למשרד החינוך ואמר כי בראש מוסד עומד המנהל והוא זה שחוסם את כניסת התלמידים. "אם הוא לא יבצע את ההחלטה הוא לא יישאר בתפקיד כי ייעשה לו שימוע. עובד חינוך שיש לו השפעה מזיקה על תלמידים יישלל לו הסדר ההעסקה. יש פה סנקציות פליליות שננקוט בהן ולא נהסס לנקוט בהן".
סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק החינוך, הרב צביקה כהן, התייחס לסוגיה בבירה ואמר כי בתחילת הרישום היו בין 500 ל-600 תלמידות ללא שיבוץ ובהמשך הצליחו לצמצם לתשע תלמידות. "בנות יושבות בבית, אנחנו צריכים פתרונות. זו פעם ראשונה שאני נתקע שיש לי כל כך הרבה בנות בבית למרות ששיבצנו אותן" והוסיף כי מדובר ב"-80-85% בנות ספרדיות". מנהל אגף החינוך בבית שמש הציג תמונה דומה ואמר כי 100 בנות נשארו ללא שיבוץ ובתחילת השנה היו שלושה מוסדות שלא היו מוכנים לקבל את השיבוץ ועשר בנות עדיין נותרו מחוץ לבתי הספר.
על אף שהדיון לא היה אמור לעסוק בנושאים נוספים, חלקו הוקצה לסוגיית ילדים אלרגנים במערכת החינוך. אותם ילדים לא יכולים ללמוד בבתי הספר והגנים בשל החשש כי הסביבה לא תהיה נקייה ובטוחה מאותם מרכיבי האלרגיה.
סילביה, אם חד הורית לשישה ילדים, ביניהן תאומות בנות שבע, סיפרה כי מחודש יולי היא נמצאת בבית משום שהן לא יכולות ללכת לכיתה ב' לאחר שאושרה להן סייעת לשלוש שעות בלבד ולדבריה מדובר ב"אלרגיה למזון שמסכנת חיים". היא הוסיפה כי כעת היא מחכה שמשרד הבריאות יתן הוראה להחזיר אותן ללימודים. "אף אחד לא מוכן לקחת על זה אחריות". במקרה נוסף של ילדה אלרגנית בת שמונה היא סיפרה לוועדה על הקשיים: "אני מתגעגעת לביה"ס, ללימודים ולחברים שלי. אני מבקשת ללמוד כמו כל שאר התלמידים באופן שווה. כולנו זכאים לחוק חינוך חובה בישראל".
התרעות פיקוד העורף