לפי הדוח, הקשיים שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר נוגעים לכך שהסטודנטים החרדים בעלי משפחות: 59% דיווחו על קשיי פרנסה ו-44% ציינו קושי בשילוב חיי המשפחה עם הלימודים. 28% דיווחו על קושי לימודי יותר מכפי שהעריכו בתחילת הלימודים, 20% דיווחו על היעדר השליטה בשפה האנגלית כגורם לקושי, 24% דיווחו על קושי הנובע משיטת לימוד שונה מהמוכר ו-17% גילו כי הלימודים מעניינים אותם פחות מכפי שחשבו מראש.
מקצועות הניהול והמשפטים הם השכיחים ביותר - 27% ו-23%, למרות שנרשמת בהם ירידה, כאשר מאחוריהם לימודי המדעים וההנדסה עם 18% ומדעי הרוח והחברה עם 16%. לפי קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) - 33% ממבקשי המלגות בשנת 2012 פנו ללימודי משפטים ו-18% ללימודי מינהל עסקים, 17% בחרו בחינוך והוראה, 7% בראיית חשבון ו-6% בכלכלה ופיננסים.
ד"ר נרי הורביץ שערך את הדוח, אומר כי "הרכב המקצועות אותם לומדים סטודנטים חרדים מלמד על אוריינטציה כלפי מה שנתפס כמבטיח תעסוקה וגישה תכליתית. בנוסף, ישנם סטודנטים רבים במסלול לימודים לצורך שדרוג תעודת ההוראה הפנים חרדית לתואר אקדמי. מגמה זו מעידה שחלק מהלומדים שואפים לאקרדיטציה אקדמית לצורכי שכר ועבודה.
"אצל הגברים התמונה מעט אחרת, בראשית המהפך החרדי בלימודים הגבוהים פנו רבים ללימודי משפט, מתוך שאיפה לשמר סטטוס כמי שכבר אינם אברכים, אולם ציפיותיהם לתעסוקה לא התממשו. הקרנות המממנות את התלמידים אינן מעניקות מלגות לתחומי המשפט בהיקפים שבהם ניתנו המלגות בעבר".
התרעות פיקוד העורף