מדובר בתגובה של הנער להליך המשפטי שנערך נגד הפוגע, אשר אילץ אותו להתמודד עם חשיפה חוזרת של הטראומה המתמשכת שעבר וגם עם חשיפה של הפרטים האינטימיים על קשיי שיקומו, שהחריפו בשל כך.
הדוגמה המטלטלת הזאת אינה נדירה בבתי המשפט, והיא הובאה על ידי המועצה הלאומית לשלום הילד שביקשה להדגיש את הבעיה בחוק כפי שהוא כיום. המועצה פנתה לח"כ קארין אלהרר, שיזמה את התיקון בחוק, ולשרת המשפטים איילת שקד, שהביעה תמיכה בתיקון.
במצב החוקי הנוכחי, גם בתיקי עבירות שנעשו נגד קטינים רשאי בית המשפט להסיר חיסיון לבקשת ההגנה ולחשוף חומרים אישיים שנאספו במהלך הבדיקות הרפואיות שעבר נפגע העבירה הקטין או במהלך המפגשים הטיפוליים שהשתתף בהם. זאת בלי שהקטין או מי מטעמו יוכל להופיע בפני בית המשפט, לפרט את ההשלכות הקשות של חשיפת החומרים על פרטיותו ולהתנגד להסרת החיסיון. זאת ועוד, אם החליט בית המשפט להסיר את החיסיון, השמעת הראיה עלולה אף להיעשות בפומבי.
בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ אלהרר נכתב: "בדיון בהסרת החיסיון שוקל אומנם בית המשפט את הנזק שייגרם לבעל החיסיון, אבל שקלול זה אינו אמיתי כאשר אין לו זכות מוקנית להופיע בפני בית המשפט ולפרט בפניו את החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו".
במועצה לשלום הילד מסבירים: "הליך חשיפת דבר הפגיעה של קטין נפגע, ובוודאי כשמדובר בעבירות מין ואלימות, היא קשה מנשוא. מרגע חשיפת דבר הפגיעה פוגש הקטין, שנפגע במרבית המקרים על ידי בגיר, בגורמים רשמיים המפצירים בו לבטוח בהם. חשיפת החומרים לעינו של מי שפגע בו היא הרסנית. מדובר באובדן אמון ובגידה של עולם המבוגרים אצל מי שממילא נפגע על ידם. האם יעלה על הדעת כי פרטים אישיים ייחשפו בפני נאשם בלי שתינתן לנפגע הזכות להתנגד לכך?"
“התיקון יאפשר נוכחות של נפגע העבירה או מישהו מטעמו בזמן הדיון על הסרת החיסיון, יעניק לו את זכות הערעור ובכך ישמור על כבודו ויגן עליו ככל שאפשר מפני הפוגע", אומרת אלהרר. ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מוסיפה: "קולו של מי שנפגעו בגופו ובנפשו חייב להישמע, בוודאי כאשר מדובר בהחלטה כה דרמטית של הסרת חיסיון מסמכים רפואיים וטיפוליים בעניינו של קטין".
התרעות פיקוד העורף