בישראל נערכים מדי שנה כ־300 קרבות כלבים, בעיקר בצפון ובדרום הארץ. על פי הערכות של עמותות בעלי החיים, אלפי כלבים מתווספים בתדירות גבוהה לתחרויות הקרבות, בעיקר כלבי פיטבול, רוטוויילר, אמסטף ודוגו ארגנטינו. לעתים קרובות נגנבים הכלבים מחצרות בתים או מגודלים במיוחד לצורך הקרבות בתנאים מחפירים הגובלים בהתעללות פיזית.
האירוע שתערוך מחר רשת זולו הוא חלק מאירועי היום הבינלאומי למען הכלב שיחול בשבת הקרובה. דניאל רובין, מבעלי הרשת, מספר: “מרבית קרבות הכלבים הלא־חוקיים מתנהלים בעיקר בסופי שבוע, בשעות הלילה המאוחרות עד שעות הבוקר המוקדמות. לרוב הם מתרחשים באזורים סגורים ומגודרים מראש, כדוגמת בתים פרטיים. הקרבות החובבניים מתנהלים בשטחים ציבוריים כמו חורשות ויערות, הרחק מעיני הציבור”.
קרבות הכלבים הובילו לתעשיית הימורים אכזרית ומשגשגת המשלשלת הכנסות של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים מכל אירוע שכזה ישירות לכיסם של מארגני הקרבות, שבדרך כלל נערכים מול קהל של כ־30 איש, רובם מהמרים. בניגוד לישראל, שבה תחרות כזאת מהווה עבירה פלילית, ישנן מדינות שבהן קרבות כלבים הם תחרות ספורט לכל דבר, עם מערך של שופטים וכללים, כמו רוסיה ואפגניסטן.
בעמותת “הבית של דינו” מספרים על התוצאות: “על פי הערכתנו, רק כ־10% מכלבי הקרבות מצליחים לשרוד את הקרב בחיים, וזאת כשהם במצב מאוד קשה פיזית ונפשית. כל היתר מתים ונזרקים. תהליך השיקום של כלב שהשתתף בקרבות הוא מאוד ארוך, עניין של מספר חודשים במקרה הטוב. לפעמים זה גם יכול לקחת מספר שנים ובמקרה הגרוע ביותר - לא ניתן לשקם את הכלב כלל. לצערנו, הכלבים ששוקמו אינם מאומצים בדרך כלל על ידי אנשים בגלל הרתיעה ממצבם הנפשי והם נתונים לחסדי העמותות עד מותם”.
אתי אלטמן, מייסדת עמותת תנו לחיות לחיות, מפצירה בכל מי שיש לו מידע על הקרבות, שנפוצים מאוד במגזר הערבי וגם בשטחי הרשות הפלסטינית אבל נערכים גם במגזר היהודי, לפנות ישירות אליה באמצעות עמוד הפייסבוק שלה, כדי שתפעל מול המשטרה למיגור התופעה והצלת הכלבים.
התרעות פיקוד העורף