הקללות, האלימות והאבנים גרמו לנהגי האוטובוסים לשבור את הכלים

“נפשית, אני לא מרגיש טוב”, אומר ג’אבר כמה ימים לאחר האירוע הקשה. “אני לא ישן בלילה. באמת קשה לי מאוד. שוטר, במקום שיגן עלי, יעשה לי דברים כאלה? אצלנו במשפחת אגד אין ערבים או יהודים. 14 שנה אני משרת את הנוסעים בכבוד. קשה לי מאוד. הייתי האחרון לחשוב שמישהו יפגע בי, ועד עכשיו אני לא מצליח לקבל את זה. עצרו אותי כאילו אני זה שפשע. אני לא עשיתי שום דבר. עצרו אותי בניידת, ואמרתי: הרי אני הזמנתי את הניידת הזו לטובתי. למה עוצרים אותי? כי אני נהג או ערבי? כל הנוסעים ראו מה שקרה”.