בדברי ההסבר נכתב: "ראוי כי החלטת ועדת השרים לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תתקבל בהרכב רחב ככל האפשר. עם זאת עשויות להתקיים נסיבות חריגות שבהן יתעורר צורך לקבל החלטה כאמור באופן דחוף ולא תהיה אפשרות לכנס מניין רחב כאמור, ולכן קביעת מניין חוקי קשיח לקבלת החלטה זו, חייבה קביעה של חריג אשר ייתן מענה לאותן נסיבות חריגות. לאחר בחינה נוספת, ובין השאר בשל קשיים שעלולים להיווצר בפרשנות הסדר כאמור, מוצע לבטל את הוראות סעיף קטן (א2 )כך שלא ייקבע בחוק־היסוד מניין חוקי קשיח כלשהו לעניין קבלת החלטה זו בצירוף חריג כאמור, אלא תיוותר הגמישות הנדרשת לעניין זה."
ח"כ עופר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, אשר התנגד לחוק מהרגע שיצא, אמר כי "המאבק שהובלתי נשא פרי. בלמנו את הגחמה של נתניהו, ואת הזלזול שלו בגופים החשובים ביותר ובהחלטות הגורליות ביותר בישראל. לא ייתכן שהחלטה על יציאה למלחמה תהיה נתונה בידיו של אדם אחד, ללא התייעצות עם חברי הקבינט. אם התיקון לחוק לא היה מאושר במליאת הכנסת, ללא ספק הייתה קמה בעתיד ועדת חקירה".
ח"כ שלח הוסיף כי "אני מודה למערכת הביטחון ולשרה איילת שקד שנתנו רוח גבית למאבק הצודק שלי, עד לאישור הסופי של תיקון החוק. כחבר ועדת החוץ והביטחון לא אאפשר גם בעתיד להעביר חוקים הפוגעים בביטחון מדינת ישראל".
ח"כ אילן גילאון: "ההחלטה אם לצאת למלחמה היא החלטה גורלית לחייהם של חיילי צה"ל ואזרחי המדינה ואינני סומך על שיקול דעתם של נתניהו וליברמן. זאת ממשלה שרוצה להקטין את הפורום המחליט לצאת למלחמה לשני אנשים בלבד, אבל בשביל לאשר הסכם שלום דורשת אישור של מספר עצום של חברי כנסת. זאת ממשלה שמעוניינת רק במלחמה, ששה אלי קרב ומתנגדת לשלום".
התרעות פיקוד העורף