לטענת התובע, כאשר הוא ואשתו החליטו לסיים את נישואיהם, היא פנתה להתייעץ עם אחד מעורכי הדין הידועים בתחום המשפחה. לדבריו, לאחר פגישה אחת עם העו"ד, היא שכנעה אותו שכדאי שהוא יערוך עבור שניהם הסכם גירושין. התובע, אשר סמך על יושרה של אשתו, טוען כי לא חלם שיהיה קורבן ל"תרגיל עוקץ" מתוחכם. לדבריו, בהסכם אותו ניסח עורך הדין מופיעים תנאים חריגים ולא הגיוניים, והוא חתם עליו מבלי שהתייעץ עם עורך דין מטעמו.
לדבריו, הוא משתכר כ-18 אלף שקלים נטו, ואילו אשתו מרוויחה כ-12 אלף שקלים מדי חודש. למרות זאת, הוא חתם על הסכם בו הוא מתחייב לשלם 4,600 שקל עבור כל אחד משלושת ילדיו – כמעט 14 אלף שקל בחודש, וזאת עד להגעתם לגיל 25, כאשר לקראת סוף ההסכם הסכומים צפויים לרדת ל-1,800 שקל לכל ילד.
התובע טוען כי הוטעה לחשוב שהמזונות שנקבעו הם רק מעט מעל לסטנדרט המקובל, וכי נאמר לו שההלכה בישראל היא לשלם מזונות עד לגיל 25. עורך הדין של האישה אמר לו כי כיום ישנן יותר ויותר פסיקות הקובעות מזונות עד לגילאים מאוחרים, נוכח העובדה שילדים לא יוצאים מהבית. כיוון שחשב שעורך הדין של האישה מייצג גם אותו, ונאמר לו ש"חבל לשלם על ייצוג נוסף", הוא לא התייעץ עם עו"ד מטעמו והאמין לכל מה שאשתו ועורך הדין שלה אמרו.
תוצאות ההסכם הן שהילדים שוהים אצל הצדדים באופן שווה, אבל הוא נאלץ לשלם לגרושתו סכומי עתק עבור הילדים, שאחד מהם בגיר ושניים בני 17, אשר כבר עובדים ומכלכלים את עצמם. לדבריו, מאז שחתם על ההסכם הוא אינו מצליח לכלכל את עצמו, נאלץ לנגוס בחסכונותיו ואף נטל הלוואות בכדי להתקיים.
בשלב מאוחר, כאשר סיפר לחבריו כמה הוא משלם, הוא נדהם לגלות כי חתם על הסכם דרקוני, אשר אינו תואם את הכנסותיו, את הכנסות גרושתו ואשר "רחוק אלפי שנות אור מתנאי שוק הגיוניים". בנוסף, טוען הבעל, כי הוא נאלץ לשלם מדור לגרושתו למרות שהיא קיבלה את דירת המגורים שלהם, כיוון שהעו"ד שלה אמר לו כי הדבר "מקובל בפסיקות בתי המשפט האחרונות".
כעת מצפה הגרוש לפסיקת בית משפט שתיטיב עמו ותתקן את העוול שנגרם לו בעקבות ההטעיה המכוונת של אשתו ועורך דינה בעת הליך הגירושים.
התרעות פיקוד העורף