"הדברים לא נאמרו ביחס לשואה. זה היה שיעור מלפני הרבה שנים שהנושא שלו היה לנסות לתת תרגום מודרני למושג העבדות התנ"כי. כשאנחנו קוראים על המושג עבד בתנ"ך אנחנו מיד מתקוממים ובצדק כי זה זר לנו. אנחנו כאנשים דתיים מתמודדים עם המושג עבדות והביטוי 'בחר בנו מכל העמים' והמשמעות המודרנית הסוציאליסטית שלהם".
"המילה גזעים אינה מילה מוצלחת אם היא נאמרה בהקשר מסוים. כשרואים שיש עמים מאוד מוצלחים עם יכולות גבוהות ויש עמים שההיסטוריה מראה שהם נכשלים, אותי מעניין מה זה אומר".
"לא. זה אומר שהוטלה עליו אחריות כבדה יותר. בכיתת ילדים אפשר לראות מי נולדו עם נתוני פתיחה טובים יותר. זה אומר שהם יעופו קדימה ויזלזלו בחלשים או שמוטלת עליהם אחריות?".
"אלוהים נתן לאדם מסוים או לחברה מסוימת תכונות מולדות חזקות כדי שהוא ייתן לאחר".
"בדיוק כך. כשאדם אומר בקידוש 'כי באנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים' למה הוא מתכוון? זו תורת הגזע? הוא אומר שאנחנו עם שהאלוהים בחר בו. לא בשביל להתנשא אלא בשביל להביא ברכה לכולם".
"לאור הדורות אנחנו רואים את החמלה של העם היהודי".
"אמיתי לגמרי. עם שרואה מולו אנשים במצוקה ומושיט יד".
"אם יש משהו שקורע לי את הלב זה חוסר החמלה הפנימית שלנו".
"אני לא מתעסק בפוליטיקה ובעד שלכולם יהיה טוב. אני מתעסק עם נוער ימני ודתי ומתמקד ביחס בוגר יותר ומוסרי יותר כלפי האוכלוסייה הערבית שאנחנו, אם אנחנו רוצים או לא, שולטים בה. זה מחייב אותנו להמון נתינה, רגישות ומוסריות. על זה התחנכתי בבית ובסוף זה יוצא הפוך וזה כואב לי. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר בוגרים ביחס שלנו אליהם. אנחנו כחברה מזלזלים בהם ומתנשאים מעליהם ואנחנו צריכים לחפש איך להושיט יד. אנחנו אומה חזקה שיכולה לתת".
"לגמרי. הפוך מכל המטרה של השיעור".
יהושע מור-יוסף, אסטרטג ודוברו של הרב גיורא רדלר, אף הוא איש מכינת עלי שנשמע אמש בהקלטות אומר דברים חריפים ביותר, התייחס לדברים שעוררו סערה: "אין יהודי אחד שיאמר שהיטלר צדק ויישמע הגיוני. בוודאי לא הרב גיורא שהוא יהודי חכם שמחנך את התלמידים שלו. מדובר במשפט אחד בשיעור שלוקחים אותו בלי הלפני והאחרי. זה כמו לראות במהדורת החדשות רק את תחזית מזג האוויר ולומר שהחדשות זה התחזית. זה לא כך".
התרעות פיקוד העורף