עדויות לנתיב יציאת האדם המודרני מאפריקה בתקופת האבן התגלו באזור דימונה

עבודות להקמת שדה חשמל סולארי חשפו אתר קטן לסיתות צור בן כ-100 אלף שנים, שקיומו מעיד כי מסלול יציאתו של האדם המודרני מאפריקה עבר בחצי האי ערב

משה כהן צילום: מעריב אונליין
כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה
כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
3
גלריה

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות ביחד עם בני נוער בסמוך לדימונה, לקראת הקמת שדה סולארי ובמימון חברת החשמל, התגלה אתר סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים לפני זמננו).

ככל הנראה, בני האדם הקדמונים הגיעו לאתר הקטן בעקבות שפע של אבן צור טבעית, שממנה בחרו לסתת את הכלים שלהם. ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות הצור שנמצאה בו, המכונה "לבלואה נוב"'.

ברשות העתיקות ציינו, כי מקור הטכנולוגיה שנחשפה הוא באפריקה, ומחקרים מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים.

walla video test11 | צילום:

לדברי מנהלות החפירה, הפרה-הסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה 'נובית' בחפירה ארכיאולוגית בארץ.

להערכתן, האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה - מאפריקה לערב הסעודית, ומשם, אולי, לנגב.

כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה
כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מי שסייעו בחשיפת האתר המיוחד מתקופת האבן היו בני נוער תושבי העיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ בתקופה המאתגרת של הקורונה.

לדברי סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, דימונה היא אחד היישובים שנפגעו קשה בשלב השני של הקורונה, ועמדה על סף סגר. בני נוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו לגילוי החשוב.

אתר החפירות הארכיאולוגיות סמוך לדימונה
אתר החפירות הארכיאולוגיות סמוך לדימונה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
תגיות:
ארכיאולוגיה
/
דימונה
/
ארכיאולוג
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף