פודניאקוב לא יכולה לשוב לעבודה, הן בשל מגבלות משרד הבריאות והן בשל העובדה כי היא משתייכת לקבוצת סיכון. משום כך היא נאלצת להיתמך בקבלת מזון, אך גם מחזירה לנזקקים אחרים מאחר שהיא עצמה מתנדבת ב"פתחון לב". "הייתי רוצה מאוד לעבוד, אבל לא מקבלים אותי חזרה. גם הזכאות שלי לדמי אבטלה נגמרה מזמן", מספרת רעיה, ומוסיפה: "כשהתחלתי להתנדב נוכחתי לדעת כמה אנשים צריכים עזרה".
ח', תושבת הדרום, נישאה בגיל צעיר והביאה לעולם שלוש בנות, שלהן היא משמשת אם יחידנית, משום שאב המשפחה עזב לאחר שסיבך אותן בחובות כבדים שנגרמו מהימורים. ח' נאלצת להיתמך בתוכנית "הקרן לידידות", והיא מספרת: "למזלי, מצאו אותנו זכאיות למענק למזון לחג". משבר הקורונה ריסק את ח', שבמשך שנים עבדה כמנקה, ובבת אחת איבדה את מטה לחמה כשבעלי משקי בית הפסיקו להזמין אותה. "הרבה אנשים חוששים להכניס מנקה הביתה כי היא מסתובבת בין בתים שונים ולא רוצים את זה", היא מתארת.
מורן בן דוד, רכזת תוכנית "בכבוד ובידידות" של הקרן לידידות בנגב המערבי, מספרת: "בעבר התעסקנו בעיקר עם משפחות מוחלשות ועם קשישים. הפלח העיקרי שממנו אנחנו מקבלים עשרות פניות ביום בחודשים האחרונים הוא בעלי משפחות בשנות ה־30 וה־40 לחייהם. מדובר במשפחות נורמטיביות שהשתכרו בצורה מכובדת, והיום הן מבקשות סלי מזון. יש שהיו מוכרים ברווחה ומצבם החמיר ויש שמעולם לא היו מוכרים לרווחה ולהם אנחנו מעניקים כרטיסי קניית מזון או סיוע בקניית מוצרים חיוניים".
התרעות פיקוד העורף