"המרכז להעצמת האזרח", עמותה העוקבת אחר יישום החלטות הממשלה, עורכת מעקב שוטף אחר החלטת הממשלה על תוכנית לאומית לסיוע לאילת ולתושביה מאז שהתקבלה באוגוסט 2019. על פי ממצאי הבדיקה העדכניים, למרות דוח ראשון בנושא, שפורסם ב"מעריב" בתחילת המשבר, הממשלה עדיין לא עומדת במלוא הבטחותיה לעיר מוכת האבטלה.
עם הסעיפים וההבטחות שטרם יושמו ניתן למנות את מתן הרשאות התכנון לכפרי נופש, משיכת השקעות זרות לעיר, הקמת פארק תעשיות, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית ועוד. סעיפים אחרים של התוכנית שביכולתם היה לשפר את מצב העיר משמעותית הם תוכנית אב לפיתוח תשתיות התיירות בעיר, קידום ושיווק אירועים בינלאומיים, שדרוג כביש עוקף אילת לצורך הורדת עומסי תנועה בכניסה לעיר, בחינת אפשרות לתחבורה חינם לתושבי אילת וחבל אילות למרכז הארץ ועוד.
מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח מיכל ש' צדוק אומרת ל"מעריב": "החמרת המצב של אילת היא לא גזירת גורל, יש נושאים שניתן היה, ועדיין ניתן, לקדם. נתניהו מחויב לנושא, הוא עצמו התחייב לכך בעת ביקורו באילת באוגוסט שעבר, כאשר הכריז על תוכנית הסיוע לעיר. ואנחנו שואלים - איפה העזרה שהבטיח?".
בתוך כך, מתברר כי השמיים הסגורים, המונעים מצעירים לממש את החלום של הטיול הגדול לחו"ל לאחר השחרור מצה"ל, והאבטלה הגואה באזור המרכז, הביאו לביקושי שיא לעבודות החקלאות בערבה. לפיכך, נפתחו לאחרונה שישה מתחמים ללינה ולהסעדה של צעירים המגיעים לעבודות בענף החקלאות. המתחמים לחקלאים הצעירים נפתחו ביישובים עידן, עין חצבה, חצבה, צופר, פארן ויהל.
במועצה האזורית ערבה תיכונה ציינו כי תקופת הקורונה והסגרים הביאו לאבטלה מתמשכת, כאשר כ־50% מהמבוטלים הזמניים והקבועים הם צעירים וצעירות מתחת לגיל 35. על רקע זה נקלטו עד כה כ־180 צעירים בפרויקט "עבודה עברית" בערבה התיכונה, עקב המחסור בידיים עובדות בענפי החקלאות.
מטרת העל של הפרויקט היא לחשוף את הצעירים לערבה, להיכרות עם האזור, להווי של הקהילות ולפעילויות שמציע אזור גיאוגרפי זה. "הפרויקט יוצר חוויה ייחודית מחוץ למסגרת הטבעית של הצעירים, בתקווה כי בעוד שמונה־עשר שנים אותם חבר'ה צעירים שעבדו בערבה התיכונה יחזרו להקים בה משפחה ובית", ציינו במועצה האזורית.
התרעות פיקוד העורף