ביום רביעי, 10 באפריל 1948, עבד יוסף הירשברג מפרדס חנה כהרגלו בחלקת העגבניות בגינת ביתו, הסמוכה למחנה הצבאי הבריטי. לפתע, נורתה ירייה בודדת מכיוון המחנה הצבאי הבריטי השכן ויוסף נפצע אנושות בבטנו. הוא הועבר למרפאה אך נפטר בדרכו לשם. הירשברג הוא אחד מהחללים שנפלו בתקופת המדינה שבדרך.
תיק החקירה של משטרת המנדט, שחקרה את פרשת הרצח, נחשף כעת על ידי ארכיון המדינה, ביחד עם אלפי תיקים נוספים הכוללים חומר גנאלוגי והיסטורי רב מהעשור שלפני קום המדינה בתקופת המנדט (בין השנים 1938-1948).
מאות מבין התיקים, בהם זה של יוסף הירשברג, עוסקים בהרוגים ופצועים בפעולות איבה ובמלחמה. בין היתר, ניתן למצוא בחומר הרב הנחשף כעת פרטים הנוגעים לנוטרים, שוטרי משטרת היישובים העבריים, שנהרגו בתקריות שונות באזור הצפון מימי המרד הערבי הגדול ועד למלחמת העצמאות, תיקים של חללי מחתרות אצ"ל, לח"י והגנה שנפלו מכדורי הבולשת או המשטרה הבריטית ובמהלך קרבות עם כנופויות ערביות חמושות, אזרחים שמצאו את מותם כשנקלעו לזירת אירוע וגם מוות אקראי כמו זה של הירשברג.
בתיק החקירה שפתחה משטרת חדרה המנדטורית מופיעה עדותו של ד"ר הנס ברגבור, רופא מפרדס חנה, שהוזעק לטפל בפצוע: "אני רופא מדציני העובד בפועל בפרדס חנה. אתמול, בתאריך 13.4.48 בשעות אחרי הצהריים הייתי בבית. שמעתי פתאום ירייה מכיוון צפון מזרח. הייתה שעה 3:00 אחה"צ. פתאום בא אלי בריצה בנו של יוסף הירשברג, ששמו מיכאל ובקש אותי להתלוות אליו כי אביו נפגע".
"תיכף הלכתי אחריו", סיפר הרופא בעדותו במשטרה. "כשהגעתי למקום מצאתי את יוסף הירשברג שוכב על האדמה על גבו בתוך שלולית דם שזרם מפצע גדול מצד שמאל מתחת לצלעות...מצבו היה מאוד רציני...הפצע הזה גרם למותו בלי שום ספיקות. לא ראיתי איש בסביבת המחנה בשעת המעשה".
התרעות פיקוד העורף