ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה אשתקד על רקע משבר הקורונה ב־5.2% ועמדה על 8.5% מהתמ"ג. כך מסרה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על הוצאות הבריאות בישראל בשנת 2020.
שיעור המימון הציבורי מהתמ"ג עמד אשתקד על כ־6% - לעומת 4.9% בשנת 2019. בלמ"ס ציינו כי אשתקד עמדה ההוצאה הלאומית השוטפת בבריאות על כ־8%, שיעור שעדיין נמוך לעומת הממוצע במדינות ה־OECD – שעומד על 9.9%.
השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה־OECD היה בבריטניה – 12.8%, והשיעור הנמוך ביותר בפולין ובאירלנד – 7.2%. עוד עולה מהנתונים כי תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו כ־17% מההוצאה הלאומית לבריאות.
כ־12% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם, ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי של משקי הבית והאחרים הסתכם אשתקד בכ־29%.
המימון הציבורי כולל מימון מתקציב המדינה ומסים. 21% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2020 מומנו מגביית מס בריאות ו־49% מתקציב המדינה. בלמ"ס הבהירו כי המימון מתקציב המדינה כולל העברת כספים לקופות החולים, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
קופות החולים סיפקו אשתקד כ־32% משירותי הבריאות. "יצרני השוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים - סיפקו כ־54% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות ב־2020. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים, - כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות – הסתכם אשתקד ב־9% מההוצאה הלאומית לבריאות – לעומת 6% בשנים 2003־2019.
התרעות פיקוד העורף