"פתאום הרגשתי פגיעה ביד, במקביל יהודה מאחוריי אומר נפגעתי בצוואר. הנהג פשוט נסע כמה שיותר מהר, ובדרך הבנו שכנראה הם ירו לנו על הצמיגים אז אנחנו פשוט נוסעים על הג'נאטים", הוסיף.
לדבריו, לא היה ברשותם נשק, "אנחנו נוסעים שם כל הזמן זה מקום שנוסעים ליישוב חומש". בהמשך, סיפר על הרגעים לאחר הפיגוע הקשה: "היינו חייבים לנסוע עד שבי שומרון. כשהגענו לשער האחורי חיכו לנו החובשים והרב. ניסינו לתת טיפול ראשוני ליהודה וישר הבינו שאין את מי להציל".
בהמשך, התייחס אנטמן לישיבה בה הוא לומד: "לומדים שם 35 תלמידים. כולם בחורים ממש טובים, האנשים הכי טובים שאני מכיר, מלח הארץ. אני לא יודע מה חוקי ומה לא חוקי, אני יודע שארץ ישראל שייכת לנו ולרוב הצבא מאבטח אותנו".
על כך שצה"ל סגר את הכניסה לחומש, אמר: "אם בעקבות רצח סוגרים את המקום זה קצת מראה שהמדינה לא מחוברת לעם ולמה שהעם רוצה. אני יודע שכל הרצון של יהודה היה שחומש תהיה מיושבת, זה היה החלום הכי גדול שלו. זו התנגשות חזיתית בערכים של רוב העם וגם בערכים שיהודה רצה מאוד לקדם".
אנטמן סיפר כי המילים האחרונות ששמע מיהודה היו שהוא נפגע בצוואר, "אחרי זה הוא לא יכל היה לדבר. הוא חטף שני כדורים. מרגע הפגיעה עד שהגענו למקום שהיו שם את החובשים לקח בערך רבע שעה. כל הזמן הזה ידעתי שנפגעתי ביד, לא ידעתי מה קרה. לא ידענו מה קורה איתו".
כשנשאל אם פחדו שיירדפו אחריהם, השיב: "לא, אבל רצינו להגיע כמה שיותר מהר לחובשים. לא חשבנו שצריך נשק, בכל יו"ש אנשים נוסעים בלי נשק ואף אחד אל חושב שצריך נשקים. אני חושב שאם אני חי במדינה של היהודים אז אני לא אמור להסתובב עם נשק כדי שאולי מישהו אולי פתאום ירה בי".
התרעות פיקוד העורף