האישור התקדימי בחודש שעבר של ועדת השרים לחקיקה של חוק האקלים, שיחייב את כלל הסקטורים בהפחתת פליטות גזי חממה, לא נראה כמו חוק שהולך להבשיל בקרוב בשלוש קריאות בכנסת, לאור המצב הפוליטי. בינתיים, נראה שישראל רחוקה מאוד מלעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות שהציבה לעצמה. ישראל שטופת השמש סיימה את 2021 עם 8% אנרגיה סולארית מכלל הפקת החשמל. היעד שנקבע לשנת 2030 הוא 30%, וכדי לעמוד בו, תידרש כל ממשלה לקדם במרץ שינויים רגולטוריים, הקצאת תקציבים והתאמת תשתיות.
בקצב הדברים הנוכחי, שבו הממשלה ממשיכה לקדש את הגז הטבעי כמקור אנרגיה עיקרי, נראה גם היעד הצנוע כאתגר לא פשוט. דווקא במגזר העסקי החלו תהליכים חיוביים שמסמנים את תחילתו של עידן האנרגיות המתחדשות, וצמיחה של חברות אנרגיות סולארית מראה שהשינוי בדרך.
"המעבר לאנרגיה סולארית במדינה עתירת שמש כמו ישראל, מתבקש", אומר מנכ"ל חברת וולטה סולאר ערן טל, המתמחה בהקמה ובהפעלה של מערכות סולאריות על גגות של בתים פרטיים, בנייני מגורים ומבנים מסחריים. "כדי להוציא זאת לפועל, יש צורך בהסדרה של אגירת אנרגיה סולארית, חיוב הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה להתקנת מערכות סולאריות על כל גג בניין ציבורי וחיוב בנייה חדשה של בתים ומבני מסחר ותעשייה להתקנת מערכות סולאריות.
"בנוסף, יש לרתום את הציבור להתקנת מערכות על הבתים הקיימים. אם החל ממחר בבוקר כל מבנה יהיה מכוסה במערכת סולארית ומערכת אגירת חשמל, נפתור את הצורך בהשקעה בתשתיות, בעיה שקיימת כיום ומונעת עצמאות אנרגטית למדינה". תהליך המעבר לאנרגיה סולארית הפך בשנים האחרונות לפשוט, כשתנאי הסף להתקנת מערכת סולארית הם טופס 4, שטח גג מינימלי ותשתית חשמל תקינה. אבל טל מדגיש: "הפרוצדורה עדיין נתפסת מאיימת, והחסמים שאנו מזהים הם בעיקר החשש מעלות ההתקנה וחוסר במידע מונגש לציבור".
לדבריו, "על מנת להתמודד עם עלויות ההתקנה, יצרנו מודל 'ליסינג סולארי' המאפשר לעבור לאנרגיה סולארית ללא השקעה. המודל מאפשר לעסקים, ליישובים ולדיירים בבניינים משותפים להתקין מערכת סולארית על הגג ללא הוצאה של שקל אחד. אנחנו נשכור את הגג, נקים מערכת סולארית ובתמורה בעל הנכס ייהנה מהכנסה חודשית קבועה. את כלל העלויות של רכישת והתקנת הפאנלים הסולאריים על הגג, חיבור לרשת החשמל והתפעול שוטף, וולטה סולאר עושה".
התרעות פיקוד העורף