החוקרים מסבירים את הפער בכך שאזרחי אוקראינה נלחמים כעת "על הבית" שלהם, ומוכנים לעשות הכל כדי לנצח במלחמה. מצד שני, סבבי הלחימה האחרונים בעזה הפכו למעין שגרה טורדנית עבור אזרחי ישראל, שמתאפיינת ברמת חוסן לאומי בינונית.
המחקר נערך בהובלת פרופ' ברוריה עדיני ופרופ' שאול קמחי ממרכז המחקר ResWell בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. ייחודו בכך שזו למעשה הפעם הראשונה שמחקר אקדמי בוחן את מדדי ההתמודדות החיוביים והשליליים של אזרחי אוקראינה בעת לחימה.
המחקר מצביע על כך שבתנאים אלה של קונפליקט, אוכלוסייה יכולה להיות מאופיינת ברמה גבוהה של דחק ובו־זמנית גם ברמות גבוהות של חוסן חברתי ותקווה לעתיד. במצב הנוכחי הקיים באוקראינה האוכלוסייה גם הראתה תמיכה רבה בממשלתם.
המחקר כלל כאלף אזרחי אוקראינה, שהם מדגם מייצג של החברה האוקראינית, וכן מדגם של כ־650 אזרחי ישראל, מתוך נתונים שנאספו במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021.
מהמחקר עולה כי הסכנה בעיני אזרחי אוקראינה נתפסת כהרבה יותר מוחשית בהשוואה לתפיסת הסכנה של הישראלים בסבבי הלחימה של ישראל מול חמאס בעזה.
מנגד, על אף הסכנות והאיומים המשמעותיים, אזרחי אוקראינה אינם מאבדים את התקווה, ומדד התקווה יחסית גבוה יותר בקרב האוקראינים לעומת בקרב הישראלים (ממוצע 3.5).
"נראה שתפיסה של איום קיומי על שרידותה וריבונותה של חברה ומדינה עשויה בתנאים מסוימים להעצים את רמות החוסן החברתי והתקווה של האוכלוסייה שבסיכון", אומרים החוקרים. "מצב זה מתרחש אף כאשר האוכלוסייה חשה חרדה ומאוימת על ידי המצב. יתרה מכך, נראה כי המלחמה שיזמה רוסיה נגד אוקראינה תרמה בפועל לתהליך בניית זהות אוקראינית, שמוביל אף הוא להגברת רמות החוסן, כמו גם לרמת תקווה גבוהה ביותר.
"הישראלים, בהשוואה לעם האוקראיני, אינם חשים כי המדינה נתונה לאיום קיומי ישיר - והם סיגלו מידה של 'שגרת חירום' לאור הסכסוכים החוזרים ונשנים. לאור זאת הם מציגים רמות נמוכות יותר של חוסן ביחס לאוקראינים, אך במקביל רמות גבוהות יותר של מיטביות ומורל".
התרעות פיקוד העורף