כל מה שבר עשה כל חייו, מגיל צעיר, היה לתת ולעזור", אומר אחיו טל. “הוא הדריך נוער, הדריך גלישה, ובמהלך שירותו הצבאי הקים מיזמים התנדבותיים, נוסף למיזמים קיימים שהוא נטל בהם חלק. הוא היה קונה ציוד טקטי לחיילים שלו ודואג להם באופן פרטני והקדיש את חייו למען האחר".
רס"ן בר פלח, בן 30 במותו, סגן מפקד סיירת חטיבת הנח"ל, נהרג בלילה שבין 13 ל־14 בספטמבר. באותו לילה זיהו בצה"ל שני מחבלים פלסטינים במרחב גדר התפר בסמוך למעבר ג'למה, צפונית לג'נין. כוח צה"ל, ובו פלח, הוזעק. המחבלים ירו לעבר הלוחמים ופצעו אנושות את פלח, שהמשיך לירות על המחבלים גם לאחר שנפצע, עד שהתמוטט מפצעיו. פלח, בנם של דליה והרצל, תושב נתניה, הותיר אחריו אם, שלושה אחים, שתי אחיות ובת זוג. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה.
אחיו טל מספר כי בימי השבעה התגלו לו דברים על אחיו שלא ידע. “הגיעו אלינו הורים של חייל של בר מהנח"ל שלא הכרנו", הוא מספר. “הם סיפרו לנו שיום אחד בר ראה את הבן שלהם מתבודד. הוא ניגש אליו, התעניין בו וביקש ממנו לספר על עצמו ועל מצבו בבית. בר שאל אותו איפה הוא גר והקפיץ אותו הביתה. כשבר נכנס לבית של החייל, הוא ראה שחסרים שם כמה דברים בסיסיים, אז הוא קנה לו את מה שחסר, שאל אותו אם הוא בקשר עם ההורים שלו, והחייל הסביר שכן, אבל שהוריו כבדי שמיעה. באותו רגע בר גייס כסף כדי לקנות לשניהם מכשירי שמיעה משוכללים. זה היה מרגש ומצמרר.
לשבעה הגיע גם אב של שני לוחמים מיחידת עוקץ, שהיו חיילים של בר. הוא סיפר איך שניהם לא הפסיקו לדבר על בר בארוחות הערב המשפחתיות. אחר כך ראינו גם שני מכתבי הוקרה שבר קיבל ולא ידענו על קיומם - אחד מעיריית תל אביב והשני מעיריית נתניה. נכתב בהם שהוא עזר ללמעלה מ־3,500 קשישים לקבל תרופות במהלך תקופת הקורונה. הוא גייס עשרות נערים על אופנועים שעברו ואספו מרשמים והביאו תרופות לקשישים שהיו בסגר. בר לא דיבר איתנו על כל מה שהוא עשה. העזרה והנתינה היו חלק משגרת החיים שלו. זה היה מובן מאליו בעיניו".
כבר במהלך השבעה גמלה בלבה של משפחת פלח ההחלטה להמשיך את מורשתו וצוואתו הרוחנית של בר וליזום פרויקטים התנדבותיים. בין היתר, במהלך חייו הקים בר פלח את הקבוצה “צעירים למען מבוגרים", שסייעה לבני הגיל השלישי באתגרי היומיום. בעקבותיו, לאחרונה קיימה המשפחה ערב לשורדי שואה בדיור מוגן בגבעתיים לזכרו של בנם, שבמהלכו עשרות שורדי שואה סיפרו על רוח ההתנדבות שלו. יום אחרי כן יצאה שיירה של אלפי אופנועים למסלול באורך 280 קילומטר - מצפון הארץ ועד למצפה רמון - לזכרו של בר, ובהשתתפות הרמטכ"ל אביב כוכבי. כמו כן, שבוע אחרי השבעה הקימה משפחת פלח סוכה ענקית בהתנדבות ומתרומות תושבי נתניה, שבה אירחה למעלה מ־2,000 חיילים.“יש משהו מאוד מיוחד בכך שכל כך הרבה סוגים של אנשים ממסגרות והשקפות שונות היו תחת המטרייה של בר", אומר טל. “הכל נורא מגובש ונורא ישראלי".
בימים אלה יזמו בני משפחתו של בר פלח את פרויקט “אחי גיבור" להקמת מרכז בנתניה שישלב נתינה, רוח התנדבות ועשייה, תרומה לקהילה ואהבה למדינת ישראל. לשם כך, המשפחה מגייסת מימון דרך פלטפורמת Giveback. “הפרויקט התחיל מבר ומהעשייה שלו", מסביר טל. “החלטנו שנמשיך את הפעילות שהוא היה עושה. מתוך זה החלטנו לבנות מרכז חינוכי שבו נקלוט בני נוער בגילי 16־18 ונכין אותם לשירות הצבאי דרך אימונים גופניים מתקדמים בידי סגל שמגיע מיחידות מובחרות, וגם נעביר קורסים בנושאים בסיסיים כמו נדל"ן, שיווק, העצמה אישית, מנהיגות. נעניק כלים שילמדו איך העולם עובד כדי שתהיה להם ראיית מאקרו.
אחת השאיפות של המרכז הזה היא להרחיק נוער בסיכון מהרחוב, אבל המרכז יהיה פתוח לכל בן נוער שרוצה כלים לחיים משמעותיים. בנוסף, המקום יהיה מרכז לוגיסטי שיארח ניצולי שואה, יחלק סלי מזון למשפחות נזקקות, יקלוט מתנדבים וידרבן אותם להתנדב יותר, יקיים אירועים חברתיים שתורמים לסביבה, והכל באווירה כיפית ומשמחת. אנחנו מקווים שנוכל לשכפל את ההצלחה של זה גם לערים אחרות. קיבלנו הצעות מעיריות אחרות, אבל נתניה היא הבית, אז אנחנו רוצים להתחיל משם".
הוא מספר כי לאחר שבר נהרג נפתחה קבוצת וואטסאפ של בני משפחה וחברים, שבה מועברים סיפורים, תמונות וסרטונים. "ככל שהקבוצה התמלאה וככל שכמות הסיפורים גדלה, התחלנו להבין שמדובר במשהו עצום", הוא אומר.
"הקבוצה תמיד מלאה, תמיד 513 אנשים. בתוך הקבוצה נרקמו מערכות יחסים. קבוצה של אנשים החליטה לעשות מעגל גולשים, קבוצה אחרת של אנשים החליטה להקים אתר הנצחה, קבוצה נוספת - לארגן אירוע רכיבה. עם הזמן, אנשים הפכו לחברים טובים שנפגשים יחד כדי לעשות דברים בדרך של בר. זו קבוצה עם המנון, עם מדים, עם שפה משותפת, שמורכבת ממשפטים של בר. זו פשוט קהילת האנשים שבר אהב ושאהבו אותו, והם עושים דברים טובים ביחד".
התרעות פיקוד העורף