לפי כתב האישום, ארבעת הנאשמים כעסו על תקיפות היהודים הרבות שהתרחשו ברחבי הארץ באותם ימים וכן על שריפת בתי הכנסת בעיר לוד. בשל כך, הארבעה צעדו ברחוב אגריפס בירושלים על מנת לאתר ערבי ולפגוע בו.
על פי הקבוע בהכרעת הדין, כאשר הארבעה ראו את מעתוק במעלה רחוב אגריפס, אחד הנאשמים שאל אותו "מה המצב?" ולאחר ששמעו את המבטא הערבי בתשובתו אחד מהם השפריץ עליו גז מדמיע.
הארבעה הכו נמרצות את מעתוק, ואחד מהם דקר את מעתוק בגב, בחזה ובמקומות נוספים בגופו עשר פעמים. האירוע המחריד התרחש במהלך חצי דקה בלבד.
השופט אלי אברבנאל קבע בהכרעת הדין כי מעתוק "לא יזם את האירוע. מדובר בקורבן תמים, אשר הותקף על לא עוול בכפו על ידי ארבעה גברים, והגיב לתקיפה באומץ לב כשהוא מתגונן מפני תוקפיו באופן סביר ומידתי".
עוד נכתב כי "אלימות חמורה הננקטת כלפי קורבן אקראי בחוצות העיר, בשל השתייכותו לעם אחר, מעוררת מטבעה פחד ובהלה בציבור בכלל, ובמיוחד בחלק בציבור המותקף באשר עצם השתייכותו לקבוצה זו. מנסיבות העניין עולה כי הארבעה התכוונו בהתנהגותם לעורר פחד ובהלה, תחושות שהן תוצאה טבעית של כל מעשה טרור".
השופטים אלי אברבנאל, ארנון דראל וחיה זנדברג החליטו להרשיע את ארבעת הנאשמים – נועם אלימלך, יוסף בן עמי, נפתלי אלמקייס ויוסף דהן – בעבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, וכן בעבירות נוספות כל אחד לפי חלקו באירוע.
התרעות פיקוד העורף